על אמונות טפלות ועל פוליטיקה

אולי די כבר?
אולי מספיק עם הפוליטיזציה של הצבא?
הרי אם אלפי בוגרי גולני / גבעתי / צנחנים יכתבו מכתב תמיכה בביבי תתנפלו עליהם מיד, ותגידו שהם מחריבים את צהל, ושזה לא אותו דבר.
אז אתם מחריבים את צה"ל.
ואתם משתמשים בשם היחידות לשווא.
השתגעתם?
צבא העם זה מותג פוליטי?
האם הייתם פעם בסיירת?
עם כל הכבוד הגיע הזמן להשתחרר ולשחרר.

*********************

חזרתי לשים את השרשרת עם האבן הכחולה נגד עין הרע. שמתי גם חוט אדום על יד ימין שלי.

תאשימו אותי בבורות ובאמונה טפלות. אבל די!!!!!

יש עליי יותר מדי עין הרע וזה מטריד. מטריד מאוד. ישנן נשמות טובות שעושות ומאחלות לי "רק טוב". 

לאמונות טפלות / עין הרע יש כוח !!!!!! תרצו להאמין או לא תרצו. זו עובדה.

האשמה שלי שאני יותר מדי מציין את גילי האמיתי, משתף בדברים הטובים והרעים כאחד. 

מבחינתי אני מפסיק עם זה!!!!

*********************
ערב עצוב היה אתמול:

אלי מויאל, ראש עיריית שדרות לשעבר נפטר הלילה לאחר שלקה בליבו לפני עשרה ימים.
איש יקר. מלח הארץ.
אין עוד אנשים כמו אלי מויאל.יהי זכרו ברוך.
*********************
הפרק הזה הוא פרק ה - 170 שלי בבלוג. חתיכת הישג.
170 פרקים. חתיכת מספר. חתיכת הישג.
כבר מאתמול התחלתי בהתחבטויות מה אני הולך לכתוב בפרק ה - 170 שלי. הגעתי לתובנה שלפעמים הספונטניות שווה, ותו לאו.
במהלך כתיבת הבלוג הגעתי לתובנות מסויימות שהובילו אותי בין היתר להשליך מחיי אנשים שלא עשו לי טוב. גם להשליך דברים, חפצים שעשו את שלהם כבר. מה גם ששמתי לב שבעצם אגרתי דברים, חפצים שגם לא עשו לי טוב. כתיבת הפרקים עזרו לי להשליך את החפצים, דברים הלא טובים: העפתי ספה והבאתי במקומה אחרת חדשה, לדוגמה, ספה שדי התלהבתי ממנה וחששתי איך אלפונסו יקבל אותה ולהפתעתי הוא אהב אותה.
מה שעושה לי טוב אני חייב להמשיך לעשות.