שבר כלי
מאז יום שני האחרון (3.2.2020) אני בבית.
בצהריי היום כשירדתי במדרגות הבית שלי לכיוונה של אמא שלי נפלתי במדרגות בגלל שהייתי מוטרד במחשבות ופספסתי מדרגה. בהתחלה חשבתי שיש לי נקע ברגל. ורק כשהתעוררתי משנת צהריים גיליתי שכף הרגל שלי התנפחה ואני לא יכול לדרוך עלייה. משכתי קצת זמן עד לשעה 18:00 בערב וטסתי למוקד רפואה דחופה של "מכבי" בחולון ועשיתי צ'ק אין שם: לאחר צילום רנטגן הגעתי לטראומטולוג שזה הודיע לי על פי הצילום שיש לי שבר בפטישון ליטארלי. הוא גיבס לי את הרגל הוציא לי אישור מחלה לשלושה ימים כשלגבי הארכת חופשת המחלה עליי לפנות לרופאה הכללית שלי, מאחר ועליי להיות עם הגבס לפחות לשבוע ימים. כמו כן, הוא נתן לי הנחייה המשך טיפול לפנות לאורטופד.
שלשום, אחרי יומיים של כאבים הרגשתי גם שהגבס זז לי. ישבתי על הטלפון וחיפשתי אורטופד שיהיה מוכן לקבל אותי: לכל מזכירה רפואית שדיברתי בכיתי מכאבים. לבסוף רק בשעות הצהריים מצאתי אורטופד מומחה לכף רגל שהיה מוכן לקבל אותי מעכשו לעכשו. ייאמר לטובת האורטופד כשראה את הסיכום ביקור רפואי מהמוקד רפואה דחופה פעל במהירות: הסיר את הגבס בחן את הרגל והסב את תשומת ליבי שישנם שטפי דם באזור השבר משני צידי הרגל. הוא הסביר לי שאני לא צריך את הגבס יותר אלא מגפון שיעטוף את כף הרגל, אסר עליי לדרוך על הרגל ולהשתמש בקביים במידה ואני חייב לצאת לרחוב, לעשות צילום CT ולחזור אליו עם התוצאות, וגם האריך לי את חופשת המחלה עד סוף החודש מתוך הבנה ברורה שהמקום לא יתאחה עד יום שני הקרוב.
התרוצצתי במוניות ועם הקביים כשכף הרגל חשופה בין 3 בתי מרקחת עד אשר מצאתי את המגפון. באחד מבתי המרקחת ציינו שעליי לממש את התרופות שנתנה לי הרופאה הכללית שלי במיידי, כי אחד מהתרופות הן מדללי דם. פה החוורתי ברמה כזאת שאפילו הרוקחים נלחצו והיו צריכים לבדוק אותי: כי הבנתי מהר מאוד שכדור מדלל דם הכוונה שישנם גושים בדם לי שעלולים לגרום לי לשבץ / דום לב. למה דווקא לי? למה בגיל 50, כמעט 51? אני מנסה להיזכר ולא מצליח האם אבא שלי ז"ל נטל מדללי דם?
השגתי את המגפון הלבשתי אותו עליי עד אשר אגיע שוב הביתה. סוף סוף, אחרי יומיים וחצי ללא רחצה הצלחתי להתרחץ.
אתמול קבעתי לעצמי תור לצילום CT באסותא ראשון לציון לשעה 05:00 בבוקר של יום חמישי הקרוב.
הגעתי למסקנה אחת: אסור לי להתרוצץ בחוץ אפילו שיש לי קביים, למרות שמאוד קשה לי לא להיות בתנועה. גם ככה בסופשבוע הקרוב הולך להיות גשום וקר. הגוף שלי בזמן האחרון מאותת לי שאני במתח ועליי להוריד הילוך, לנוח ולהירגע כמה שיותר. לא להיכנס יותר למניפולציות רגשיות. ואולי הכיוון לשנות גם מקום עבודה שלא יוסיף לי מתח נפשי וגופני. מה גם שהמאבק מול ביטוח לאומי לקבל את הקצבה החודשית כתוצאה ממחלת הסרטן שלא אושרה הוא חסר תועלת והתוצאה הייתה ידועה מראש. יש לי זמן פנוי שעליי לנצל אותו בקריאת ספרים ולהשלים, מצד אחד, ולהיות עם אלפונסו החתול שלי, מצד שני. גם להשתדל להקשיב למוסיקה כמה שאפשר.
תגובות