בלי עין הרע

אחרי הפרק מאתמול שפרסמתי בנושא "בבת ים אין משפחות להט"ביות" ציפיתי שאקבל תמיכה ומספר קוראים גדול מעשרים. כגודל הציפיות גודל האכזבות: רק 14 קוראים ואף מילה אחת.

התאכזבתי.
הדברים נכתבו מדם לבי ולא סתם. מה עוד אחרי שקיבלתי טלפון מעיתונאית מ - "ידיעות תקשורת" שמבקשת שאמסור לה פרטים על משפחות להט"ביות בבת ים בכדי שהיא תעשה כתבה לקראת יום המשפחה. למען הסדר הטוב: גם אם הייתה לי אינפורמציה כזאת לא הייתי מוסר אותה מבלי שאקבל אישור על כך. כמו כן, מי מבטיח לי שזו עיתונאית בפרט ושל "ידיעות תקשורת" בכלל? שהרי דרך הטלפון לא ניתן לראות אלא אם כן עושים שיחת וידאו דרך הוואטצאפ.

אני מקווה שבשבת הקרובה הגשומה יהיה לכם זמן לקרוא מתחת לשמיכת הפוך ועם השוקו את הפרקים האחרונים שלי ואת זה של אתמול במיוחד.

רק רציתי לשתף אותכם בהרגשה שלי.
**************
ככל שאני בוחן את הרגל השבורה הנפיחות היא לא כמו בהתחלה כשאין שטפי דם בכלל.

כשאני בלי המגפון  - לדרוך בצורה נורמלית על הרגל אני לא יכול להרבה זמן שלא לדבר על הליכה נורמלית. גם כשאני עם המגפון, שזה דבר מסורבל לכשעצמו, אני מתעייף מהר מאוד והרגל צועקת לי מבפנים. מודה ומתוודה שאני לא ממהר לחת משככי כאבים אבל כשאין ברירה אז אין ברירה.

ביום שני הקרוב אני אמור להיפגש עם האורטופד שלי ואז נשמע מה אומר לאור ממצאי הצילום CT. על פניו נראה לי שאני אצטרך להישאר עוד זמן בבית, זו תחושת הבטן שלי. בכל מקרה, לכאן או לכאן, אצטרך לגשת גם לביטוח לאומי לבדוק מה שנקרא הבטחת הכנסה לאור תאונה אישית שקרתה לי בבניין הבית שלי.

לשמחת האנשים ששמו עליי עין הרע.
***************
ביום חופש נורמלי הייתי הולך לישון שנת צהריים.

מאז שאני בבית בגלל הרגל אני מכריח את עצמי לא לישון בצהריים על מנת שאוכל להירדם טוב בלילה. להיות מתחת לשמיכות כשאלפונסו לצידי יישן לו טוב טוב, לרוב בלילות האחרונים יוצא שאנחנו ישנים כפיות, את זה אני רואה כשאני מתעורר.

דווקא לישון כפיות עם חתול מאשר עם בן אדם זה עדיף.
****************

שתהא לכולנו שבת שלום, שקטה וחמימה.