מתי?
אותו שיר שהיינו יחד השמעת לי אותו ואמרת לי כמה שהוא מזכיר אותי, כמה הוא מזכיר אותנו ...
אותו שיר שקשה לי לשמוע, שיר שמזכיר לי אותך, מזכיר לי את הרגעים שלנו ביחד, את הנשיקות החמות, החיבוקים, הרגעים שהיינו מדברים עד השעות הקטנות של הלילה ולא היה לנו נמאס, הרגעים השבירים האלה שבהם סיפרת לי על העבר שלך, על הדברים שעברת........ הרגעים שהגיע הזמן ללכת לישון והיינו במיטה מחובקים חזק ........ מתי יגיע היום שאני אשמע את השיר הזה וזה לא יזכיר לי אותך?..
מתי אני אפסיק לאהוב אותך כי כבר שום דבר לא ישנה דבר ...
רגעים כאילו שפשוט מצאתם את עצמכם תוהים מה קורה פה ומה קרה שזה פשוט לא הצליח למרות שנלחמתם כל כך להיות ביחד אבל זה לא התרוממם ולא צלח? ניסיתם, כל כך הרבה ניסיתם לשמור על האש שהייתה בהתחלה שלא תיכבה, פתאום הקול בין ויכוח לויכוח התחיל לעלות והכבוד יצא מבושה מהדלת האחורית ויותר לא חזר. שפתאום את המחוות הקטנות והחמודות זנחתם והכל ניהיה שיגרתי ומשעמם כמו ברירת מחדל כזה וגם הריגוש נשחק כבר עם הזמן שעבר לו. שפתאום ממקום של להסכים ולחשוב באותה המחשבה יש המון התנגדיות ועיקומי פרצוף וזה ממש אתם לא רוצים, תניחו לזה רגע ותזכרו בכל הטוב של ההתחלה איך הכל התחיל וכמה געגועים היו שם וכמה רגעים מתוקים כאלה שלא רציתם שיגמרו לעולם. אהבה היא רגש שיכול להכיל כל כך הרבה תחושות ולהשלים את כולן לביחד, תשלימו את הזכרונות המתוקים ותנסו לדבר על ההווה שנייה לפני שאתם מפרקים בגלל עצבים מטומטמים, תתנו לעצמכם את הזמן להבין כמה אתם חשובים אחד לשני ולא לשבור כלים כל כך מהר, תתחילו בהווה ולאט לאט תמשיכו לעתיד שתרצו לבנות ביחד, יש המון התנגדיות ועיקומי פרצוף וזה ממש אתם לא רוצים, תניחו לזה רגע ותזכרו בכל הטוב של ההתחלה איך הכל התחיל וכמה געגועים היו שם וכמה רגעים מתוקים כאלה שלא רציתם שיגמרו לעולם. אהבה היא רגש שיכול להכיל כל כך הרבה תחושות ולהשלים את כולן לביחד, תשלימו את הזכרונות המתוקים ותנסו לדבר על ההווה שנייה לפני שאתם מפרקים בגלל עצבים מטומטמים, תתנו לעצמכם את הזמן להבין כמה אתם חשובים אחד לשני ולא לשבור כלים כל כך מהר, תתחילו בהווה ולאט לאט תמשיכו לעתיד שתרצו לבנות ביחד,
היום הכי קל לקום וללכת, הרי זה כבר ניהיה בשיגרה, כי תמיד יהיה משהו אחר ויותר קל בחוץ, השאלה אם זה באמת יהיה שווה לוותר על מה שיש לכם ביד כרגע.
איך יודעים מי ראוי ללב שלנו? זאת שאלת חיים.
וזה גם תלוי עד כמה אנחנו לא מפחדים, מן הקול הפנימי שלנו, ומן האמת הפנימית גם אם היא כואבת.
אסביר לכם:
מעטים הזוגות שהקימו בית ישר, לרוב הם היו צריכים לעבור קשיים של לב שבור. ורובם עוברים לא רק לב שבור, אלא לב סגור. הם נגעלים מן העולם, ולא בא להם להכיר מישהו חדש, כי הם מאמינים שגם ככה עוד פעם הוא ישבר, כי הכל זה זמני, והכל זה אינטרס.
כך לפחות שומעים את קולות האנשים.
אך תנו לי להגיד לכם אחים ואחיות, שכל זה לא נכון,או לכל הפחות זה תהליך לקראת משהו.
ומה הוא התהליך? הידיעה מי ראוי ללב שלך.
ולפעמים אלוקים שובר לנו את הלב, על מנת להציל לנו את הנשמה. ולפעמים אנחנו חוזרים על טעויות אלף פעם, רק על מנת להיות בטוחים שזה לא זה, וזה בסדר. אך עוד יותר בסדר זה ללמוד, להתפתח,להשתכלל,ולהשכיל מהחיים, גם כאשר הם קשים.
הניסיון שלי לימד אותי את הדבר הבא, שלב שבור הוא לב חכם, כי הוא פחות תמים ונעשה יותר חזק ופיקח, ויודע לדעת ולהחליט מה טוב לו ומה לא.
כך שאני רוצה שתתנו לזמן לעשות את שלו לטובה, ללמד אתכם,להרגיע אתכם,לנקות לכם את הדמעות, לגרום לכם לאהוב את עצמכם גם ברגעים הקשים, וברגעים שאתם מרגישים שאתם מכוערים, ותלמדו לחבק את עצמכם, ולחייך.
מבטיח לכם שזה יגרום לכם לביטחון עצמי,
ולהבנה יותר מעמיקה,
של מי ראוי לכם בחיים.
תגובות