סבלנות וסובלנות

כדי להשיג את כלי הנשק הכי עוצמתי לא צריך להוציא שום רישיון. הוא כבר שלנו: יכולת הדיבור. אלה ימים לא פשוטים, והמילים יוצאות מהפה או מהמקלדת במהירות, בעצבים. זה יכול להיות נגד המשטרה או נגד השכן שלנו, נגד הממשלה או נגד הילדים.

פרשת השבוע, פרשת מטות-מסעי, מתחילה בנושא הנדרים. לאדם שמבטיח משהו - אסור לחלל את מה שאמר. יש קדושה במילים שלנו. עלינו להתייחס אליהן ברצינות, כי הן יוצרות מציאות.

הרב יעקב אדלשטיין נהג לומר שהאדם צריך ללמד את עצמו שלהזיז את הלשון אמור להיות יותר קשה וכבד מלהזיז יד או רגל. כשאדם לוקח פטיש כדי לדפוק מסמר, אמר הרב, הוא מתכנן תחילה מה יעשה. כך עליו לשאוף לשלוט גם בדיבור שלו, מתוך מחשבה מראש. חיים ומוות ביד הלשון, ובפרט בתקופה כה לחוצה – כל מילה טובה וכל מילה רעה שלנו, יכולה להשפיע רבות.

***************

אי אפשר לחיות באופן קבוע בהיסטריה. בימים האחרונים אנשים רבים מתארים תסריטי אימים ומתהלכים בתחושה של אסון מתקרב. הרב חגי לונדין מלמד בישיבת ההסדר בשדרות, מקום שבו למדו לחיות לאורך שנים, לצערנו, עם איום הרקטות. לאור הניסיון, הוא כותב איך אנחנו צריכים להתנהג כעת:

יוליוס קיסר מזוהה עם הביטוי השחצני 'באתי, ראיתי, ניצחתי'. מאז ועד היום אנחנו רוצים לנצח בנוק אאוט מוחץ. כך גם חשבנו שניצחנו את הקורונה, וזהו. אבל בעולם האמיתי מנצחים בנקודות, ניצחונות קטנים שמלווים גם בנסיגות קטנות. העולם מתקדם לאט לאט, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לעמל ולמסירות. לא לריצת ספרינט, למרתון. ממש כמו שהאדם לומד לחיות עם היצרים והחולשות שלו, והם לא נעלמים, כך התקופה הזו מלמדת אותנו לחיות במקביל לקורונה, לאורך זמן. לבנות את האישיות. לטפח בעצמנו את מידת הסבלנות והאיפוק. זה מתבטא בהתמדה שגרתית: בחבישת מסיכה, בהקפדה על ריחוק, ובעיקר – בהמשך בנייה של חיים מתוך אמונה ואופטימיות. די להיסטריה ולייאוש.

********************

רבי חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש, לפני שבוע ציינו את פטירתו לפני 277 שנים. יליד מרוקו, פרשן דגול, שעלה ארצה במאמץ רב והפך לנערץ על כל העדות והזרמים. הנה הזדמנות ללמוד שלושה משפטים שלו, ביום פטירתו, מתוך כתביו הרבים:

• "יצוונו לטרוח בתורה להשיג עומקם. לא לשטחיות הדברים, אלא החכמה וההתבוננות בה" – אלוקים ציווה אותנו להתאמץ בלימוד. זוהי אזהרה מפני שטחיות, מפני לימוד שלא מגיע לעומק הדברים, זוהי קריאה לחוכמה והתבוננות.

• "אם היו בני האדם מרגישים במתיקות ובעריבות טוב התורה – היו משתגעים ומתלהטים אחריה... כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם" – נדרש מאיתנו להרגיש. להיות בני אדם שמרגישים. לשים לב איזה אוצר טוב ומתוק קיבלנו.

• "ואהבת לרעך כמוך – כי באמצעותו אתה משלים את שלמותך" – הזולת הוא חלק ממך. הוא לא מפריע, אלא עוזר לך להגיע בעצמך לשלמות.

לזכרו.