אני חושב משמע אני קיים
הגיע הזמן לכתוב, יומני היקר
למרות הלחות המעיקה עד כדי כך שאני מרגיש את המוח שלי נוזל, מילא החום אבל........ הלחות, הלחות מתישה עד כדי כך שאפילו שנת צהריים אני לא יכול לישון. ויש לנו לפחות עוד חודש וחצי עד חודשיים. אפילו אלפונסו החתול שלי מחפש פינות מקוררות. חשבתי לתומי שהוא ייפחד מהמזגן: טעיתי דווקא גם הוא מתמסר למזגן ולאוויר הקר שנפלט ממנו.
אני מתנחם לי שטוב שאנחנו לא במדינות חמות לוהטות שהחום מעיק וללא לחות.
לאחר שכתבתי את הפרק "בלי בושה" (18.07.2020) קיבלתי תגובות שעליי להמשיך לכתוב ולא להתייחס לקולות הרקע ולתגובות מאנשים שלא מוצא חן בעיניהם שאני מעתיק, כביכול, מאחרים. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד, לכתוב. איך הולך המשפט שלימדה אותי המנהלת לשעבר שלי........... "מדברים עליי משמא אני קיימת" משפט שהוא נכון לכל תחומי החיים.
אלה הימים האחרונים של הבידוד שנכנסתי בגלל שנחשפתי לחולה קורונה מאומת. אלא ימים לא קלים מבחינתי, הישיבה בבית. בהתחלה נהנתי מהשהייה בבית. מהר מאוד החלטתי לנתב את השהייה שלי בבית לדברים מועילים: לדאוג להשקות את עציץ הנענע שלי. לעשות כביסה. גיהוץ. לשטוף את הבית מה שלא עשיתי הרבה זמן ובעצם לחטא את הבית ברמה טובה וגבוהה, רק שלא תעזו לחשוב שאני משתמש באקונומיקה בשטיפת הבית לא סובל את הריח של האקונומיקה שזה רעל גם לבני האדם וגם לחיות המחמד. אם שמרתי על היגיינה שהרי עכשו הכפלתי והשלשתי את השמירה עליה. בימים הראשונים עוד זכיתי לטלפונים מקופת החולים שלי שאחר כך הם הפסיקו להתקשר. אתמול עוד קיבלתי טלפון מהמשטרה לוודא שאני שומר על הבידוד ואת הכתובת של הבידוד ומתי אני מסיים את הבידוד. מודה ומתוודה שדי נלחצתי - מעולם לא קיבלתי טלפון מהמשטרה, מעולם לא שהיתי בבית המעצר / כלא - שהרי אני אזרח שומר חוק כשניסיתי לברר עם השוטרת שהתקשרה מה קרה היא הרגיעה אותי שרוצים רק לוודא שאני שומר על הבידוד. היה לי גם ניסיון לשבת לקרוא ולסיים ספר של האחים גרשווין שכבר הרבה זמן אני מנסה לסיים אותו אך ללא הצלחה וזאת משום שאני לא מתחבר לספר עצמו, אבל משום שכבר התחלתי לקרוא אותו אני לא רוצה להפסיק כי זה יישב לי על המצפון שלא סיימתי אותו.
****************
עוד שבוע אנחנו נכנסים לחודש אוגוסט וזה הולך להיות לי חודש לא קל בכלל. כמו כל שנה.
זהו החודש שבו אמי ואני מציינים את יום פטירתו בטרם עת של אבי. חודש שמלווה בכולו ברגשות, בבכי, געגועים ועם רגשות אשם. כבר עברו להם 8 שנים. כמו כל שנה אני שואל את עצמי איך אני הולך לעבור את החודש הזה?
תגובות