3 סיפורים קצרים
היי אתה!
עצור, עצור שנייה נו. אל תפחד, בסך הכל קצת דברי אמת.
לאן אתה רץ? רותם סלע מחכה לך בפינה? שב תירגע.
תנשום, תנשום מהאף ושחרר מהפה, תעשה את זה איזה 5 פעמים.
מרגיש את המילוי? את הנחת? תסתכל על העץ, קלוט את החמוד הזה, צומח להנאתו.
אז מה אתה מספר? וואלה. הצלחה? לא יודע אף פעם לא חשבתי על זה.
אני נגיד אדע שהצלחתי כשאשב על הכיסא נדנדה שלי ואתנדנד לי בזריחה, ככה לכיף, למות בשלווה.
שמע, יש לך הרבה דאגות בראש, אבל אתה שוכח דבר אחד – לחיות.
לא הבנת? לך תכין כוס קפה ותרוץ לחדר לשתות אותה, נשאר שליש רואה? באסה לך.
כנס להתקלח, תרוץ במקלחת, החלקת? באסה לך.
אתה לא יכול לרוץ, תרוץ כשבא לך לעשות כושר, לא בחיים.
תלך... בכיף שלך... שים ידיים בכיסים, הייתי אומר לך לשרוק אבל אני שונא ששורקים אז תירק למרחק בכיף שלך, תסתכל לצדדים, תראה את האימא שמעבירה את הילדה שלה במעבר חצייה, קלוט את הנהג אוטו עצבני שהוא עומד ומחכה לה, הוא גם רץ, באסה לו.
תראה תנסה דבר אחד, לקום בבוקר ולהיות חלק מהמשפט הזה שכל השאר זה בונוס, פשוט תהנה, תהיה מרטין מורנינג זה שקם כל בוקר משהו אחר, מה בא לך להיות היום? יאללה לך תהיה.
את הצרות של עוד 10 שנים תשאיר לעוד 10 שנים, תהנה מההווה שלך.
אני? אני נהנה אתה לא רואה? מפזר חיוכים ומידי פעם מתעצבן על אימהות במעבר חצייה אבל ישר מחייך גם כדי לאזן את זה מבין?
יאללה אחי אני צריך לזוז, החלטתי שהיום אני עוזר לכמה שיותר אנשים ללכת במקום לרוץ.
***********************
כולם מכירים את יעקב מוכר האבטיחים של העיר, ליעקב יש את האבטיחים הכי טובים ומתוקים, אבטיחים כאלה שאתה חותך ושם בקופסא לים וכל ביס גורם לך לחיוך ענק ומשאיר מלא מלא אדום כזה של אבטיח על השפם, אבטיחים כאלה שבשנייה שאתה פותח את הקופסא כולם רבים עליה כדי לקבל את הרגע המתוק הזה.
הסוד של יעקב זה שבכל פעם כשהגיעה סחורה חדשה, יעקב היה מגיע לדוכן ובודק אבטיח אבטיח, דופק עליו, מריח אותו, ממשש, בוחן סנטים סנטים, רק כדי שיהיו לו את האבטיחים הכי טובים.
אף פעם לא היה מישהו שקיבל אבטיח רקוב או מקולקל או אבטיח כזה שביס ממנו גורם לך להתבאס כי אין טעם של אבטיח וזה רק מים וסתם יעשה פיפי אחרי זה.
בהתחלה הסוחרים התעצבנו על יעקב, "מה אתה לא סומך עלי?" אבל יעקב היה מחייך וממשיך בשלו, בודק אבטיח אבטיח, בתכלס זה היה מדהים לראות את הטקס הזה.
עם השנים הסוחרים הבינו מי עומד מולם ולפני שיעקב היה בודק, הם היו בודקים גם את האבטיחים שלהם ואז עם הזמן הבדיקה של יעקב נהייתה מהירה יותר, אף אחד לא היה יכול לדחוף לו אבטיח שהוא לא וואו. כבר 40 שנה שיעקב מוכר אבטיחים ובכל יום שישי בקיץ אני מגיע אליו וקונה חצי אבטיח, שם במקרר ומחכה ללכת לים עם החברים בשבת.
עכשיו תדמיינו שבמקום אבטיחים, אני מדבר על אנשים.
בכל יום אתה מכיר אנשים, אתה בודק אותם, בוחן אותם, מדבר איתם קצת, רק כדי שיהיו לידך אנשים שיעלו לך חיוך על הפנים והם יהיו הכי טובים בשבילך. אתה לא רוצה אנשים רקובים או כאלה שרק נראים טוב ומבפנים אין כלום, אתה רוצה כאלה שיש להם טעם בפנים.
אז הלכתי שוב לים בשבת, פתחתי את הקופסא והלכתי שנייה להשתין, כשחזרתי כל החברים שלי סיימו כבר את האבטיח לכולם היה חיוך ענק ושפם אדום, אבל אדום כזה של אבטיח, גם לי היה חיוך ענק, אבל לא היה לי שפם אדום של אבטיח.
כנראה שלא בחרתי אותם מספיק בקפידה.
*****************************
קלטו סיפור מטורף עם מוסר השכל מטורף אפילו יותר.
בסין באחד מההרים הייתה שמועה על איזה זקן סיני שיודע לפתור את כל הבעיות בחיים.
אנשים מכל העולם היו באים אליו לפתור בעיות.
אבל החכם סיני הזה לא פראייר והוא לא רוצה שכל אחד מסובך יבוא אליו אז היו לו חוקים:
1- בשביל להגיע אליו צריך לעלות 86,400 מדרגות, חישוב מהיר - 2,880 מדרגות כל יום במשך חודש.
2- אסור לעלות ולדבר עם אנשים, רק לבד.
3- אסור לך לגלות מה קרה בפגישה.
היו הרבה אנשים שראו את כל ההר עם המדרגות וחזרו חזרה, היו אנשים שוויתרו באמצע כי זה הרגיש להם קשה מידי, היו כאלה שנפצעו ולא המשיכו ואפילו היו כאלה שהגיעו ממש טיפה לפני הסוף והתייאשו.
אבל אני שמעתי סיפור על אחד שהתעסק עם העולם, שאל את עצמו את השאלות הכי קשות, לרוב הוא היה עונה עליהן אבל פעם אחת הוא שאל שאלה ולא הייתה לו תשובה, הוא חקר על הזקן הסיני הזה עד שיום אחד הוא פשוט התייאש מחוסר התשובה שלו והחליט שהוא יוצא למסע.
הוא קנה כרטיס טיסה והגיע לעיירה לפני ההר, קנה לעצמו מספיק אוכל ומים לימים הראשונים ויצא לדרך. בכל יום הוא טיפס 2,880 מדרגות בדיוק כמו שהמליצו, בדרך הוא פגש אנשים ורק הנהנן להם לאות הסכמה, עברו כמה ימים והכאבים התחילו, הרעב מתחיל לנצח והשינה על המדרגות לא תורמת. הוא לא נכנע, חדור בשאלה שלו וברצון לקבל את התשובה הוא טיפס מדרגה מדרגה. בכל בוקר הוא קם בשש הכין לעצמו פרוסה ויצא לטפס 2,880 מדרגות, חישוב מהיר 240 מדרגות בשעה אם הוא מטפס 12 שעות עד השקיעה.
אחרי מסע של חודש סוף סוף הוא סיים, הוא טיפס את המדרגה האחרונה והגיע לקצה, הוא התקלח במקלחת ונכנס לחדר של החכם הסיני.
למרבית הפלא החכם הסיני לא היה בחדר, היה רק ציור ענק של לב ומוח על הקיר עם כיתוב בסינית.
הוא כתב על פתק את הכיתוב וירד את כל המדרגות מאוכזב ומתוסכל.
אחרי חודש שהוא שוב סיים את כל המסע, הוא ניגש לאחד המקומיים והראה לו את הכיתוב, המקומי צחק ואמר לו "ביום יש 86,400 שניות, אתה לא צריך ללכת לחכם סיני כדי שימצא לך תשובות אתה רק צריך יום אחד להתחבר למוח וללב שלך ולמצוא את התשובה"
אותו אחד שעשה את המסע חייך, הוא ידע את התשובה כל הדרך אבל עדיין היה צריך אישור של חכם סיני בשביל זה.
מה המוסר השכל?
לפעמים בחיים אנחנו מחפשים אישור לתשובות שאנחנו יודעים ומכחישים, קחו יום לעצמכם ותשלימו עם התשובה.
תגובות