עברתי דרך

רוצה להיות גבר?

תתחיל בלסגור את הפה ולהפסיק להתבכיין.

גבר לא מחפש אשמים — הוא מסתכל במראה.

תקום מוקדם, תעבוד חזק, תשתוק כשכואב,

תילחם על מה ששלך, ואל תתנצל על מי שאתה.

לא כל דבר צריך רגש. לא כל רגע צריך אמפתיה.

לפעמים פשוט צריך לעשות את העבודה.

נשים לא רוצות ילד גדול — הן רוצות עמוד שדרה.

החיים לא מחלקים מתנות — רק הזדמנויות למי שלוקח.

אתה רוצה כבוד? תבנה אותו.

רוצה עוצמה? תשלם בדם, בזיעה, בשקט שלך.

גבר לא מבקש מקום — הוא לוקח אותו.

זה לא פוסט השראה. זו בעיטה לבטן.

קום. תתיישר. תתנהג בהתאם...

*******************************************************

עברתי דרך. לא פשוטה, לא תמיד ברורה, מלאה בעליות, ירידות, תפניות מפתיעות וגם רגעים של תעוזה וניצחון.

ראיתי את עצמי קם אחרי נפילה, ממשיך אחרי אכזבה, בוחר לנסות שוב – גם כשהלב רצה לוותר.

למדתי להכיר את החוזקות שלי – את הנחישות, את היכולת לראות את האחר, את הרגישות שמבינה גם את מה שלא נאמר.

ראיתי איך דווקא הרוך הוא כוח. איך הרצון להיטיב עם העולם, לא הופך אותי לחלשה אלא לאדם שלם יותר.

אבל גם חוויתי כישלונות.

היו פעמים שטעיתי, שציפיתי יותר מדי, שנתתי את הלב במקומות שלא ידעו להכיל אותו.

פגשתי זלזול, זלזול באינטליגנציה שלי.

אנשים חשבו שאפשר לדבר מעליי, להסביר לי דברים שכבר הבנתי מזמן!!! רק כי לא שיחקתי את המשחק לפי הכללים שלהם.

הניצחונות שלי לא תמיד היו נראים לעין. לפעמים הם היו בשתיקה שבחרתי, בבחירה לא להגיב לפעמים הניצחון הוא עצם זה שאני עדיין כאן , מתפתחת, לא מתייאשת מהעולם ולא מהלב שלי.

רוצה שיהיה טוב לכולם, גם אם לא כולם יודעים להחזיר את אותו הטוב

וזה מה שאני אומר לעצמי היום: אני לא חייב להקטין את עצמי כדי שאחרים ירגישו נוח. אני לא צריך להתנצל על האור שלי – אני רק צריך להמשיך להאיר.

כל מה שעברתי, כל מה שלמדתי – זה שלי. זה הכוח שלי.

אני לא מושלם, אבל אני שלם.

ואני ממשיך ללכת בדרך שלי, צעד אחרי צעד, עם עיניים פקוחות ולב פתוח. כי יש בי אמת, יש בי עומק, יש בי כוונה טובה.

מי שבאמת רואה – יידע להוקיר את זה. מי שלא – זו כבר לא האחריות שלי.

אני ממשיך לגדול. ממשיך להאמין. ממשיך להיות אני!