החיים קצרים

"אני לא מושלם" כתבתי לו.

הלוואי שהיית קרוב להיות מושלם אמרתי לעצמי בלב. אם אנשים היו יודעים מה עובר לך בראש, היית נכנס למאסר עולם.

מושלם?????

הצחקת אותי

אסור לך להגיד את המילה הזאת בכלל.

כלפי חוץ אתה אולי חמוד, המשכתי לכעוס על עצמי בלב, אבל במוח שלך?

אתה נואף וסוטה. מה שאתה מדמיין את עצמך עושה עם אחרות. איככככ הלוואי שהם היו יודעים. לפחות היו מתרחקים.

אבל אני משאיר את זה בראש ולא עושה כלום, ניסיתי להגן על עצמי. אז למה זה כל כך רע??

המיטה שלי ריקה וזה נשאר במחשבה.

המחשבה בלב לא רצתה לתת לי מנוחה.

הוא המשיך לעלוב בי ללא הפסקה. בעוד ועוד טיעונים, הוא הוכיח לי כמה אני אדם נורא.

אז הפסקתי את השיחה עם הבחור הנחמד. והנחתי את הפלאפון על המיטה.

"אחד לא מושלם" הוא כתב לי. "אבל אתה חמוד".

הסמקתי

הוא לא ידע.

שגם במחשבה הכי גרועה.

רק רציתי מילה אחת טובה.

********************************************************

בואי נניח שבחיים האלה ,בגלגול הזה

לא נועדת למצוא זוגיות......

לפני שאתה נבהל תקשיב לי רגע

כרגע אתה רווק בבאסה, לא מאושר

מנסה להבין למה לא הולך לך

רודף אחרי מישהו שלא רוצה

או שלא ראוי לך

ואז אתה מנחם את עצמך שיום אחד

מישהו יגיע וזה נותן לך תקווה אבל

לא באמת מזיז אותך לאהוב את עצמך

נכון ?

ומה אם הוא לא יגיע? אתה עדיין תרדוף?

אתה עדיין תבזבז לילות של דמעות

במקום לישון שינת מלכים

להתעורר בבוקר להיות בהודיה

להגשים את החלום שלך

להיות בשביל עצמך

ופשוט להיות פתוח לרעיון שהוא יגיע ויאהב אותך

צא לעולם תחייה, תאהב, תקבל את עצמך

תפסיק לחכות, תפסיק לרדוף

תהיה פתוח ותחייה את חיייך

תן להם להפתיע אותך

אתה תהיה בהלם כמה יש לעולם

להציע לך כשתרגיש שמגיע לך

הכל נולד אצלנו בפנים ומתגלגל למציאות.

****************************************************************

החיים קצרים.

אנחנו אף פעם לא יודעים מה יביא איתו המחר – ואם בכלל יהיה מחר.

הכול יכול להשתנות ברגע: התקף לב פתאומי, מחלה קשה, תאונה בלתי צפויה.

אנחנו שוכחים עד כמה הכול שברירי, עד כמה החיים זמניים.

ולמרות זאת, אנחנו מבזבזים זמן יקר בדאגות, בחששות, במחשבות אינסופיות על עתיד שאולי לא יגיע.

אבל דווקא בגלל זה – אנחנו צריכים לחיות. באמת לחיות.

לאהוב. להתחבר. לצחוק. לבכות. לכעוס. לרקוד. להעז.

לעשות את מה שבאנו לעשות כאן, בעולם הזה, בלי לדחות, בלי לפחד.

להפסיק לחשוב כל הזמן על “מה יהיה”, ולהתחיל להיות. כאן. עכשיו.

כי ברגע אחד הכול יכול להיגמר –

וברגע הזה, רק דבר אחד יהיה חשוב:

האם באמת חייתי?

עכשיו אני מבין –

הגיע הזמן להתחיל לחיות.

הגיע הזמן להפסיק לבקש רשות.

להפסיק לחכות לרגע הנכון, לאומץ שיגיע, לאור ירוק מהעולם.

החיים לא מחכים – הם מתרחשים עכשיו, בין פעימה לפעימה.

והלב שלי – הוא יודע.

הוא מבקש ממני לחיות באמת, לא רק לשרוד.

אני רוצה לקום כל בוקר עם ניצוץ בעיניים,

להרגיש את הרוח על הפנים כאילו היא נוגעת בי בפעם הראשונה.

לראות את האנשים סביבי – באמת לראות

ולאהוב אותם, גם עם הפגמים, גם עם הכאב.

אני רוצה לומר “כן” לדברים שמפחידים אותי,

להתנסות, להיכשל, לקום, לנסות שוב.

לא לשמור את החלומות שלי למגירה,

ולא לשמור את עצמי לגרסה עתידית מושלמת שלא תגיע.

כי אין מושלם.

יש רק אני – עכשיו –

עם כל מה שאני, וכל מה שאני עדיין יכולה להיות.

והיום, אני בוחרת לחיות.

לא רק לשרוד את הימים –

אלא למלא אותם במשמעות, בנשימה, באור.