הלב

כשהייתי ילד קטן......... לא הרגשתי שאני אהוב. תמיד היו עושים מניפולציות ריגשיות ומשווים אותי לאחותי ולשאר ילדים. בשלב מסויים הרגשתי ילד דחוי. שלא לדבר על כך שלא הייתי ילד מקובל חברתית כי מי רוצה להיות בקשר עם ילד שמנמן, חנון שהתפרק אחרי מקרה האונס???!!! לאורך ילדותי ובגרותי הרגשתי שאני ילד מאומץ, לא רצוי. שההורים שגידלו אותי הם לא ההורים האמיתיים שלי. לגדול בצורה כזאת בסביבה הטבעית, כביכול, שהיא לא תומכת לא מלווה לא מכוונת זה נורא מאוד. אין פלא שעם השנים עשיתי טעויות, דברים קיצוניים על הגבול. וכן................. אפילו חשבתי להתאבד בבגרותי כי תמיד היו אומרים לי שאני מזכיר בפנים את הדוד שלי שהתאבד. לכשעצמו זה היה נורא להגיד לילד, לנער מתבגר שאת זה אני מבין היום כשאני בגיל מתבגר שנושק לגיל ה - 60 בעוד שנתיים וחצי. כמובן, כשהייתי מטיח את הדברים בהוריי הם היו שוללים את זה והם לא ניסו להצדיק להוכיח שהם ההורים האמיתיים שלי שלא לדבר על כך שבערוב חייהם לא טרחו להתנצל. להגיד שזה ניחם, סיפק, זה ממש לא!!!!! מה אני רוצה להגיד כאן?? תהיו קשובים לילדים שלכם. אל תזניחו אותם. תנו להם תשומת לב. העבר של...

אני כותב בבלוג שלי מהלב. גם אם זה מעניין וגם אם זה לא מעניין. לא מעניין אותי אם אתם מתחברים.ות למה שאני כותב. כן, מעניין אותי שאתם מתחברים ושאתם מוצאים.ות כל פרק בבלוג המשך לפרק הקודם, בצורה כזאת או אחרת זה יוצא לי לא מכוון בכלל. אומנם............... לכל אחד.ת יש את החבילה שלו.ה אני לא מטיל ספק לרגע בנושא. לפעמים לקרוא כל פרק חדש יכולים למצוא אספקט אחר לחיים. פרופציות לחיים. אני לא מתיימר להיות צדיק. שהרי אף אחד.ת לא חף מטעויות. גם אני לא חף מטעויות. **************************************************** לפני חצי שנה עשיתי נזם באף. מודה שכבר הרבה זמן רציתי לעשות נזם באף אבל פחדתי יותר מאשר עגיל באזור אפרכסת האוזן בגלל ריכוז הסינוסים באף. בכל זאת עשיתי את הצעד. כמובן שהייתי חייב להסתובב חצי שנה עם נזם רפואי ואז החלפתי לחישוק. עכשו........ יש לי שני עגילי הליקס באוזן שמאל וגם עגיל חישוק באף. יודע שיהיו כאלה שיהיה להם מה להגיד על זה, חילוניים ודתיים כאחד. למדתי בחיי שלא אכפת לי מה יגידו: תמיד יהיה לאנשים מה להגיד, לטוב ולרע. זה הגוף שלי ואני מחליט מה לעשות בגוף שלי. כמו שיש לי 3 קעקועים קטנ...