אני זוכר ש..........
כשהייתי ילד קטן.........
לא הרגשתי שאני אהוב. תמיד היו עושים מניפולציות ריגשיות ומשווים אותי לאחותי ולשאר ילדים. בשלב מסויים הרגשתי ילד דחוי. שלא לדבר על כך שלא הייתי ילד מקובל חברתית כי מי רוצה להיות בקשר עם ילד שמנמן, חנון שהתפרק אחרי מקרה האונס???!!!
לאורך ילדותי ובגרותי הרגשתי שאני ילד מאומץ, לא רצוי. שההורים שגידלו אותי הם לא ההורים האמיתיים שלי.
לגדול בצורה כזאת בסביבה הטבעית, כביכול, שהיא לא תומכת לא מלווה לא מכוונת זה נורא מאוד.
אין פלא שעם השנים עשיתי טעויות, דברים קיצוניים על הגבול.
וכן................. אפילו חשבתי להתאבד בבגרותי כי תמיד היו אומרים לי שאני מזכיר בפנים את הדוד שלי שהתאבד. לכשעצמו זה היה נורא להגיד לילד, לנער מתבגר שאת זה אני מבין היום כשאני בגיל מתבגר שנושק לגיל ה - 60 בעוד שנתיים וחצי.
כמובן, כשהייתי מטיח את הדברים בהוריי הם היו שוללים את זה והם לא ניסו להצדיק להוכיח שהם ההורים האמיתיים שלי שלא לדבר על כך שבערוב חייהם לא טרחו להתנצל. להגיד שזה ניחם, סיפק, זה ממש לא!!!!!
מה אני רוצה להגיד כאן??
תהיו קשובים לילדים שלכם.
אל תזניחו אותם.
תנו להם תשומת לב.
העבר שלהם ישפיע עליהם לאורך כל החיים שלהם.
מבחינתי, העבר שלי מהדהד בהווה, עדיין, ואני בטוח שהוא יהדהד גם בעתיד. זהו נזק בלתי הפיך.
היום, אני יודע כי:
החיים לימדו אותי שאף אחד לא נאמן באמת - יש רק אינטרסים, הזדמנויות, והזמן שבו אתה מפסיק להיות שימושי. ברגע שזה קורה? תתכונן להיכרות עם הפרצוף האמיתי של האנשים שסמכת עליהם הכי הרבה. אנשים יעריכו אותך רק שתעזוב אותם..... אנשים יאהבו אותך רק שלא תתעניין בהם.... רק בסוף יבינו שהטעות שהם עשו פוגעת רק בהם......!!!!
********************************************
כשהחיים שוברים אותך,
זה בגלל שאתה מוכן להרכיב את עצמך
מחדש אחרת.
כל חלק ממך שמרגיש מנופץ
הוא חתיכה שתמצא מקום חדש,
מטרה חדשה, משמעות חדשה.
סמוך על כך שהסדרים נמצאים -
היכן שהאור נכנס פנימה.
ולפעמים, בשברון שלנו,
אנו מוצאים את האומץ להבנות מחדש,
להגדיר מחדש מה זה אומר להיות חזק.
Comments