מדוע חברות חשובה


מדינת ישראל המאה 21 שנת 2025.

החברה הישראלית עדיין לא מסוגלת לעכל, לשמוע, להבין, מקרי אונס של נשים / ילדים / נוער והטרדות מילוליות.

החברה הישראלית עדיין מטאטאה את מקרי אונס אל מתחת לשטיח. לא מסוגלים, מוכנים לשמוע, להקשיב.

כאילו זה ייעלם מעל פני השטח. כאילו זה לא ייקרה. העיקר, כשיש עדויות של חטופות ששוחררו מידי חמאס כולם בוכים למשמע הדברים. דמעות של תנין. וכשמבינים שזה מתרחש, מתקיים במקומות עבודה קרוב אליהם אזי גוועלד מתחפרים להם כשבלולים ולא מעוניינים לשמוע, להקשיב, להבין מבחינתם זה לא רלוונטי. העיקר, הצד השני הוא בסדר והצד הנאנס, המוטרד שכן עבר אונס שמאושם כביכול שהטריד הוא לא בסדר.

לי, אישית, כבר נמאס לדבר על הזהות המינית שלי. נמאס לי כבר לדבר על השיוך המגדרי שלי. נמאס לי לדבר על מקרה האונס שעברתי. כשאני בא לעבוד אני בא לעבוד אני לא בא לעבודה ומשתדל לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר ללא שום שיוך מגדרי או שיוך מיני. היו לי בעבר בתקופת המלונאות הרבה מאוד הצעות כאלה או אחרות לעלות לחדרים ו / או לצאת לבלות עם אורחים גייז ולא עשיתי זאת מתוך אמונה שזה מקום עבודה ואני לא מעוניין לאבד אותו.

אתם כחברה תעצמו עיניים, תתעלמו, תגידו "זה לא רלוונטי אפילו בטענות שכנגד" התופעה לא תעלם לה, לטוב ולרע.

רק דוגמא קלאסית מערב יום העצמאות האחרון כשדנה אינטרנשיונל - זמרת ושחקנית ישראלית, זוכת אירוויזיון 1998, טרנסג'דרית - השיאה משואה היו קולות וערוצי טלוויזיה שהעדיפו להתעלם ממנה ואף ציקצקו בלשונם שהיא לא ראויה להשיא משואה. אלה שהתעלמו ממנה כמו כאלה שכעסו על ירדנה ארזי שסירבה להשיא משואה  רק בגלל שהיו אאוטסיידריות כשהביעו את דעתן שהרי דנה בהתחלה סירבה להשיא כי זו לא התקופה, עדיין, לחגיגות.

***********************************************

אחת הסיבות, מיני רבות, לעזיבתי את ענף המלונאות הייתה:

הזהות המגדרית שלי, לא רק OVER QUALIFIED שלי. שהרי התמודדתי על תפקידים במלונות קטנים כגדולים זה נאמר לי במפורש והיו גם כאלה שממש התעלמו ממני ומקורות החיים שלי, לא שלא הבנתי מהר מאוד למה, שהרי ברוך השם יש לי שכל, הבנה, חושים מחודדים.

וכן, הייתה כאן אפלייה מגדרית!!!!! 

וכן הייתה כאן אפלייה על רקע זה שהייתי קורבן אונס קבוצתי.

מה שאף אחד ואף אחת לא יבין כאן: כשעוברים אונס קבוצתי בגיל 9 ואחר כך חרם כיתתי - שכבתי זה מלווה אותך כל החיים. זו כמו צלקת לכל החיים שמדממת לה כל הזמן. אל תגידו לי ללכת לטיפולים פסיכולוגים כי זה לא יעזור. אל תגידו לי לקרוא תהילים כי זה לא יעזור. זה כמו פצע עם מורסה שמתפוצצת לה וכואבת לה כל הזמן. כשהנפש ניזוקה בגיל כל כך צעיר ונשארת מצולקת אין לזה מזור.

דרך אגב, חלקם של אנשים שאומרים לי ללכת לטפל בבעיה הזאת (עלאק בעיה) הם אותם אנשים שיש להם בעיה נפשית, בין אם הם מודעים לה ובין אם הם לא מודעים לה, והם מסרבים לטפל בה.

תפסיקו לטאטא דברים מתחת לשטיח כי הבעיות לא תיעלמנה להן.

***********************************************

יש לציין, כי הדברים נכתבו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

חוסר אימון

עברתי דרך

אני ראוי