ניסיון לכתוב פוסט אופטימי לשם שינוי
אנסה שהפוסט הזה ייצא אופטימי, כמה שאפשר. לא מבטיח.
*****************
בתחילת השבוע היה לי ויכוח עם המנהל החדש שלי בנושא ההסעות בשבתות שלא מגיעות בזמן וזה במשך שלוש שבתות מתוך 4 שבתות: כל פעם זמן האיחור משתנה בין שעה לשעה וחצי עד שעתיים. לא השתכנעתי על כך שהוא טען שיישלם לי על זמן ההמתנה להסעה ושיש לו עומס אדיר. הטענה הנגדית שלי הייתה: שאיחור לא יכול להיות תמידי, פעם ב...... זה סביר. יש לנהג עומס? שיביאו לו עוד אדם או שניים שיעזרו לו בנושא ההסעות. לפחות שיתקשר ויודיע על איחור אם זה למנהל שלי או אליי. הוא לא יכול לעמוד בזמנים אז שיאשרו לי לקחת מונית מהבית לעבודה ושיחזירו לי את הכסף ביום המחרת. לא רוצים לשלם לי על המונית? סבבה. שלא ישבצו אותי בשבתות. גם ככה אלה שאני אמור להחליף גם להם זה נמאס כבר.
טענתו של המנהל שלי הייתה: שיש לו עזרה של עוד אדם אחד ובכל זאת לא מצליחים לעמוד בעומס, כמו כן הנהג לא יבצע שיחות בזמן נסיעה על מנת שזה לא יעשה תאונות. כשטענתי שהנייד שלו נמצא על דיבורית והוא יכול לחייג בזמן שהוא ממתין ברמזור או שהוא ממתין לנוסע אחר, למנהל שלי לא הייתה טענה שכנגד. לגבי המוניות - לא יאשרו לי מוניות, זה ברור לכל. והוא לא מוכן לוותר עליי בשבתות. במילים אחרות: סתום את הפה ותבליג. מבחינתו שהמונית תגיע גם בשעה 23:00 בלילה לאסוף אותי בזמן סיום המשמרת.
בשבת האחרונה לאחר המתנה בת 35 דקות התעצבנתי ועליתי הביתה לאחר שהודעתי למנהל שלי שאני לא מוכן להבליג על האיחור ושאני לא מתכוון להגיע לעבודה. כמובן שלא עניתי לשיחות. כמובן שהנושא עשה באזז רציני וההנהלה עדיין עומדת על שלה. המנהל שלי - כמו בגנון - ביטל לי את המשמרת למחרת ואיים עליי בכתוב בוואטצאפ שאם אני לא אדבר איתו הוא יראה זאת כאילו אני התפטרתי, וזאת אחרי שניהלתי שיחה עם המנהל הקודם שלי שקודם לסמנכ"ל הקניון שהצדיק אותי אך הסביר לי שהוא חייב לגבות את המנהל החדש שלי. הייתה לי שיחה טלפונית עם המנהל שלי שכללה רק צעקות וצעקות: הוא יותר תקף אותי מאשר נתן טענות מוצדקות לטענות שלי, שהרי ההתקפה היא ההגנה הכי טובה.
כשחזרתי לעבודה ביום שני הודעתי למנהל שלי שאין לי אימון בו ושאני מבקש לעבור למתקן אחר. מיותר לציין, שהוא לא ניסה לשכנע אותי להישאר וגם לא ניסה להבטיח לי שיעשה את הכל שההסעה תגיע בזמן, גם לא ניסה לבדוק לקבל עבורי אישור למוניות בשבתות וחגים בלבד. זה צרם לי מאוד. 2/3 חברים לעבודה שלי שאיתם התייעצתי כי סמכתי על שתיקתם ועל חוכמתם גילו אמפתיה והצדיקו אותי בטענות שלי.
בסוף אחרי התייעצות עם המנטור שלי מענף המלונאות משכתי את הודעתי בדבר המעבר למתקן אחר - לא בגלל בעיניים היפות של המנהל שלי (היה מת שיהיו לו עיניים יפות) ולא בגלל המנהל הקודם שלי - אלא בגלל מה שהמנטור שלי שימש לי כמראה: שעליי להפסיק לחפש הרפתקאות כל שני וחמישי לעבור מקצוע ועבודה, שאני לא בגיל כזה כבר. שעליי להבליג ולמשוך לפנסיה, כמה שאפשר.
להגיד לכם שאני שלם עם ההחלטה? אני לא. נכון, שמטעמי נוחות זה קרוב אליי לבית - 7 תחנות אוטובוס אני בעבודה, ו - 7 חזרה אני בבית. רק נושא ההסעות זה משגע אותי. רוצים שאני אזדיין בסבלנות בהמתנה להסעה? סבבה. אני אמתין. רק שאני אשגע אותם בשבתות ובחגים שאני ממתין. אלה שאני אמור להחליף אותם שגם הם יתעצבנו וגם יתלוננו.
******************
ניסיתי להוציא פוסט אופטימי.......... שהרי לא הבטחתי.
תגובות