חדר מלא באנשים שאכפת להם ממך
כאשר........
כאשר הורים עוזבים את העולם הזה, החיים משתנים באופן שאי אפשר באמת להתכונן אליו. נוצר חלל שקט וכואב — לא זעקה של כאב, אלא תחושת חסר עמוקה שאי אפשר למלא. אנחנו לא מאבדים רק את מי שגידלו אותנו. אנחנו מאבדים את התחושה של להיות תמיד הילד של מישהו, מוחזק באהבה ללא תנאים. הזרועות שלהם היו המחסה הראשון שלנו. הקולות שלהם היו הרוגע ברגעי פחד. ההכוונה שלהם הייתה מצפן שקט שליווה את צעדינו. כשהם אינם, העולם מרגיש גדול יותר — וגם קר יותר. פחות סלחני, פחות רך. וגם כבוגרים, אנחנו מבינים עד כמה נשענו על הנוכחות שלהם, על התפילות שלהם, על האמונה שלהם בנו. החסר מתגלה בפרטים הקטנים: טון מוכר, שאלה פשוטה, חיוך שמבין בלי מילים. פעם האהבה שלהם עיגנה אותנו וגרמה לחיים להרגיש אפשריים. עכשיו אנחנו ממשיכים הלאה, נושאים איתנו גם זיכרון וגם כאב, ולומדים לחיות כשגעגוע שקט שוכן קרוב ללב. ********************************************************* תעריכו את ההורים שלכם. תאהבו את ההורים שלכם. תדאגו להם. גם כאשר פרשתם כנפיים מהבית. הם לא יהיו שם כל הזמן. אל תקחו אותם כמובן מאליו. תזכרו: כמו שאין ספר, מדריך, טוב להורה מושלם...
Comments