חדר מלא באנשים שאכפת להם ממך
חוסר אימון
מאז השבת השחורה (7.10.2023) הגעתי לכמה וכמה תובנות: 1. החברה השתנתה לה לחלוטין. תהליך השינוי התחיל בגל הראשון של הקורונה רק שאותה השבת השחורה העמיקה את השינוי. לאף אחד כבר לא אכפת מאחר חוץ מהתחת של עצמו. מי שחשבתי אותו לחבר הוא בעצם לא חבר. כל אחד ואחד לחייו. לא מעוניינים לעזור, להושיט יד. 2. כשמאלן לשעבר, כמי שתמך במפלגת "העבודה" של רבין ופרס ז"ל, הפנמתי יותר ויותר שאין אימון בערבים ושהם לא רוצים בשלום ולא משנה מה תעשה עבורם אלא רק בלהשמיד אותנו (פסגת אהוד ברק כראש ממשלה - הנשיא קלינטון - יאסר ערפאת המחישה לי את זה טוב טוב). 3. החיים הם לא סרט שיש בו HAPPY END או סיפורי אגדות. הם בעצם מלחמה אחת מתמשכת ומתמשכת. אתה לא יכול לשנות אותם ואת האנשים. מה שכתוב זה מה שכתוב, לטוב ולרע. 4. לעולם, אבל לעולם, סטרייט לא יהיה גיי ולהיפך. זה שאני מתאהב במי שהוא לעולם לא יהיה גיי זו בעיה אחת גדולה שלי. 5. תוסיפו את העובדה שהדעות הפוליטיות הקצינו בצורה מפחידה. החברה הקצינה את דעותייה. דהיום אני לא יכול להביע את דעותיי מבלי לחשוש שמא הצד השני ייקבל עליי את הסיבוב. בנוסף, גם הפחד להגיד שא...
תגובות