I need a hug

יושב מול דף לבן וריק ולא יודע על מה לכתוב...... 

יש לי את הדחף לכתוב..........

מקשיב למוזיקה רגועה דרך המחשבה ומחפש את המילים, את הנושא. אלפונסו שוכב בכורסא בשמש החורפית השקרית ומנמנם לו...... 

מעיף מבט לכיוון המיטה ושוקל האם לחזור אליה ולהתכסות בשמיכת הפוך ולישון עד בלי קץ? 

נזכרתי בכל אותן ידידות שסיפרו לי על הפרידות שלהן, על הכאב שלהן והן לא היו שם בשבילי כשהייתי צריך לדבר. 

נזכרתי בשיר באנגלית NO MORE DRAMA של הזמרת  MARY J. BLIGE

*********************


*********************

אני מבין את הכאב שלך על הפרידה, אהובה.זה בהחלט כואב להתרגל למציאות חדשה שהוא לא חלק ממנה, ולהבין שעכשיו את צריכה להסתדר בלעדיו זה אחד הדברים הכי קשים שנאלצת להפנים בחיים שלך.אין זמן לקלוט את זה זה פשוט יום אחד נפל עלייך.להיות פתאום לבד בלי החיבוק שלו שעוטף אותך מכל כיוון, בלי נשיקה לפני שהולך, בלי השיחות עד שאחד נרדם באמצע הלילה, בלי ה"אני אוהב אותך" שנהג לומר בכל הזדמנות..... כשהלך כל אלה הלכו יחד איתו.ואפילו שהחלטת שמגיע לך יותר עדיין השמחה והחיוך הלכו להם גם.אבל שימי לב למשהו חשוב:
לפני שהוא היה היית פה בשביל עצמך, והסתדרת מצוין, אז את תסתדרי גם עכשיו.עכשיו המציאות היא שאת פה בשביל עצמך, וזהו.

אבל שוב אנחנו חוזרים לאותה נקודה. זה בדיוק העניין.
גם לפני זה היית פה בשביל עצמך.
את חזקה. והלבד הזה יהיה הכי ביחד שהיה לך עם עצמך.
אף אחד לא הבטיח שהחיים האלה יהיו קלים.
צריך להודות על הרגעים הטובים, ועל אלה שפחות.
שניהם חיזקו אותך, ובזכותם למדת מה את שווה.

*******************

גם אני זקוק לחיבוק.
גם אני זקוק ליד שתלטף.
גם אני זקוק לאוזן קשבת.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תראו אותי

סרטן זה סרטן

ימים טרופים