Home sweet home
היומיים הראשונים במלון "דן" תל אביב עברו.
מלאים בהתרגשות ממקום חדש. ללמוד מחדש את המערכת ואת המדיניות של המערכת. הצוות שמקבל באהבה ובחיבוק. צוות הקבלה ברובו הוא צוות חדש והם צמאים לכל חבר צוות חדש שידריך ויוביל אותם ביחד עם מנהלת הקבלה והסגנים. אישית, אני גאה לחזור לבית. כי רשת מלונות "דן" זה בית.
על היום הראשון השתתפתי בישיבת צוות של הקבלה ואחר כך בערב גיבוש שבו למדתי להכיר מנהלים חדשים ולספר על עצמי במקצת.
בענייני משמעת אין לי בעיה שהרי ענייני משמעת הם בכל רשת ורשת, כשבדן הם יותר נוקשים וזה מתאים לי, גם ככה אני נוקשה בהרבה דברים ברמה המקצועית.
לפני כעשרים ומשהו שנה כשעבדתי ברשת מלונות "דן" בכלל ובמלון "דן פנורמה" תל אביב בפרט הייתי עמוק עמוק בארון. היום יש יותר פתיחות לקהילה הגאה ורואים יותר ויותר עובדים ברשתות המלונות. לטעמי, יש כמה וכמה גאים וגאות במלון גם כן. אני לא בא לפתוח מועדון הקהילה הגאה במלון, אני בא לעבוד. זה שאנחנו גאים וגאות זה דבר אחד ולעבוד זה דבר שני.
ישנם קולגות בעבודה שהם עובדים ותיקים שמקבלים בחשדנות עובדים חדשים מחשש שיקחו להם את מקום העבודה שלהם, מה שאני לא מתיימר. התפקיד שלי מאוד מוגדר למרות שאני זה שבונה את התפקיד כי לא היה לפני כן אחראי משמרת בקבלה. בינתיים, אני שואב ולומד את המערכת על מנת להתאים את המערכת בהתאם.
אני לא חושב על החששות כי אין לי. בעצם, יש חששות אבל לא בצורה חזקה. לא נותן לחששות לשתק אותי. אני יודע את העבודה, יודע מה אני צריך לעשות. זה לא מלון שקולט ישראלים בהמוניו ואם כן אזי ישנם ישראלים איכותיים.
מה גם, שאני מאוד ממוקד. שואל שאלות ספציפיות, יודע מה חסר לי ומה אני רוצה לדעת.
האם זה אומר שהתבגרתי והתברגנתי?
מלאים בהתרגשות ממקום חדש. ללמוד מחדש את המערכת ואת המדיניות של המערכת. הצוות שמקבל באהבה ובחיבוק. צוות הקבלה ברובו הוא צוות חדש והם צמאים לכל חבר צוות חדש שידריך ויוביל אותם ביחד עם מנהלת הקבלה והסגנים. אישית, אני גאה לחזור לבית. כי רשת מלונות "דן" זה בית.
על היום הראשון השתתפתי בישיבת צוות של הקבלה ואחר כך בערב גיבוש שבו למדתי להכיר מנהלים חדשים ולספר על עצמי במקצת.
בענייני משמעת אין לי בעיה שהרי ענייני משמעת הם בכל רשת ורשת, כשבדן הם יותר נוקשים וזה מתאים לי, גם ככה אני נוקשה בהרבה דברים ברמה המקצועית.
לפני כעשרים ומשהו שנה כשעבדתי ברשת מלונות "דן" בכלל ובמלון "דן פנורמה" תל אביב בפרט הייתי עמוק עמוק בארון. היום יש יותר פתיחות לקהילה הגאה ורואים יותר ויותר עובדים ברשתות המלונות. לטעמי, יש כמה וכמה גאים וגאות במלון גם כן. אני לא בא לפתוח מועדון הקהילה הגאה במלון, אני בא לעבוד. זה שאנחנו גאים וגאות זה דבר אחד ולעבוד זה דבר שני.
ישנם קולגות בעבודה שהם עובדים ותיקים שמקבלים בחשדנות עובדים חדשים מחשש שיקחו להם את מקום העבודה שלהם, מה שאני לא מתיימר. התפקיד שלי מאוד מוגדר למרות שאני זה שבונה את התפקיד כי לא היה לפני כן אחראי משמרת בקבלה. בינתיים, אני שואב ולומד את המערכת על מנת להתאים את המערכת בהתאם.
אני לא חושב על החששות כי אין לי. בעצם, יש חששות אבל לא בצורה חזקה. לא נותן לחששות לשתק אותי. אני יודע את העבודה, יודע מה אני צריך לעשות. זה לא מלון שקולט ישראלים בהמוניו ואם כן אזי ישנם ישראלים איכותיים.
מה גם, שאני מאוד ממוקד. שואל שאלות ספציפיות, יודע מה חסר לי ומה אני רוצה לדעת.
האם זה אומר שהתבגרתי והתברגנתי?
תגובות