היש בקהל?

היש בקהל מי שהוא או מי שהיא שמוכנים.ות להיות אוזן קשבת?

היש בקהל מי שהוא או מי שהיא שמוכנים.ות לתת חיבוק?

רק לא וירטואלי אלא ממשי?

כמה שאני מנסה להיות חזק ולחשוב חיובי אני נשבר............... יש לי הרגשה שישנם א.נשים שפשוט נהנים.ות לראות אותי מתייסר ומתפתל מכאבים. כמה אפשר להתרחץ ולהרגיש נקי גופנית כשהבית הספיק להתלכלך? כמה אפשר לפחד לצאת מהבית וללכת ברחוב שמא אפול שוב? 

אפילו מקופת החולים שלי לא חזרו אליי לגבי הסיוע בשיחות עם גורם מקצועי.

********************

היום לפי התאריך העברי (כג' בניסן) נפטר הדוד שלי לפני 13 שנה מסרטן ריאות.

כמובן הדלקתי נרות נשמה לזכרו ולזכרו של אבי ולזכרה של אמא שלהם, סבתי האהובה.

מאתמול בערב אני מסתובב עם תחושה שכל האנשים האהובים עליי הולכים מהעולם הזה. כמה שפיללתי בליבי ולו לרגע אחד קטן שסבתי או אבי יופיעו בחלומי וידברו איתי או לפחות ארגיש אותם בנוכחותם. אם לא היו חושבים השכנים שהשתגעתי הייתי צורח ובוכה בקול.

הלוואי ולא הייתי מגלה בזמן לפני 4 שנים את סרטן הערמונית והייתי אולי מת כבר. ולא היו צריכים לתת לי תחושה של "לא מגיע לך לנשום את האוויר". לפחות הייתי עולה השמיימה בסערה והייתי לצידו של אבי ולצידה של סבתי האהובה.

מה הטעם לחיות עם יד מרוסקת? מה הטעם לחיות כשאני נכה? גם ככה לאף אחת מהמשפחה שלי - הן מהמעגל הראשון והן מהמעגל השני - אכפת להן ממני. כל אחת ואחת חושבת שהשמש זורחת לה מהתחת שלה.

כנראה זה הגמול שלי על היותי אדם טוב.............

(העיקר הפרק בבלוג שלי בשם "רוני" מתאריך 2.2.2022 עשה גלי תגובות אבל בפועל לא הרבה קרה).

מי קבע שאני צריך להיות חזק בשביל אחרים ואין אף אחד ואף אחת חזק בשבילי?