שבת בבוקר יום יפה

יום שבת בבוקר.......

התעוררתי לשירותים להטיל את מימי בשעה 05:30 בבוקר. צ'וצ'ו יושב על הסורגים וברגע שקולט שאבא שלו ער נכנס לבית ודרש לצאת לחצר.

"בחייאת ראבאק צ'וצ'ו היום יום שבת מה יש לך לחפש בחוץ בשעה כזאת?" - אני מלמל מהשירותים. מתלבש בקושי (עדיין עם הכאבים של היד המרוסקת) ותוך יללותיו של צ'וצ'ו שרוצה לצאת..... אני מנסה להשתיק אותו כי בכל זאת השעה מוקדמת מאוד ועוד ביום שבת.

אז...........

אם חשבתי לחזור לישון הלכה לי השינה. 

לפחות ישבתי לאכול ארוחת בוקר עם ספל קפה, כהרגלי בקודש, כשבסופה הועיל צ'וצ'ו להיכנס הביתה ישר למיטה ולישון.

"עכשו זה הזמן לקרוא תהילים ולשטוף כלים אחר כך", שוב מלמלתי לעצמי. לפחות אני יכול לשבת לכתוב ולהנאות מזמן איכות עם עצמי בשעה מוקדמת של יום שבת וספל קפה מהביל שני. טורקי או לא טורקי?

***********

הבנתי...........

אף אחד ואף אחת לא אוהבים לקרוא על אהבת גברים שהיא לא פחות לגיטימית מאהבה של גבר לאישה.

גבר שמתהלך עם עגיל קטן וצמוד אוזן עדיין אנשים מעקמים את הפנים. 

ועוד אנחנו חיים במאה ה - 21 בשנת 2022.

בושה לחברה שאני חי בה.

**************

הזקן גדל וגדל.

לא שאני מתכוון לקצר אותו (איך בדיוק ים יד אחת?) או להוריד אותו.

הוא דווקא נותן לי חזות של אדם רציני ודי מבגר אותי. אישית, אני אוהב את הלוק הזה, לא בכדי התחלתי לגדל זקן לפני ריסוק היד.

רק עליי להפסיק להסתפר עם מכונת תספורת שלי על אפס. הגיע הזמן שהשיער יגדל.