אל תבכה !!!!!!

ניסיתי לכתוב אתמול אבל ללא הצלחה, כי......

עשיתי טיפול פיזיותרפיה עם הפיזיותרפיסטית שלי שכללו מתיחות של היד המרוסקת ולחיצות עליה בכדי לגרום לזרימת הדם ולהתחיל להפעיל אותה כמה שאפשר. למרות שלקחתי משכך כאבים זה כאב לי נורא. הבנתי ממנה שיש לזה מטרה מסויימת ושיתפתי איתה פעולה ובכל זאת........... הקושי שלי היחידי אחר כך היה לדבר ולנשום. כל הזמן אמרתי לעצמי שזו המטרה וזו צורת הטיפול וזה טוב שזו הפיזיותרפיסטית שלי ולא הפיזיותרפיסט שלא רציתי.

כשחזרתי הביתה הגדלתי לעשות אחרי ארוחת צהריים זה להיכנס להתקלח ולעשות עיסוי ליד. 

בסוף יום הרגשתי, מצד אחד, הקלה. כשמצד שני, כאב לי נורא. פשוט נטלתי הפעם כדור נורופן ג'ל ונכנסתי למיטה ונרדמתי מיד. הסיבה הנוספת שבבוקר נלחמתי רגשית ונפשית עם מכבי שירותי בריאות על מנת להישאר עם הפיזיותרפיסטית עד אשר אושר לי הנושא.

**************

עבר שבוע מאז שאמי ואני לא מדברים.

עבר חודש שעשיתי תאונת עבודה וריסקתי את יד שמאל. כשיצאתי מחדר ההתאוששות אחרי הניתוח והועברתי לחדר ששהיתי בו ידעה אמי להכריז ברשי גלי שפילו האחיות והאחים בעמדת האחיות שמעו אותה והיות מופתעים "אני לא יכולה לטפל בך". במילים אחרות זרקה אותי לכלבים.

איך אמא יכולה לעשות את זה לילד שלה שנשאה אותו 9 חודשים בבטן שלה ונתנה לו חלב מהשד שלה במשך 3 חודשים?

היא החליטה שהיא דואגת לעצמה. היא רוצה שכל העולם יסתובב סביבה ולא אכפת לה מהאחרים גם אם זה על חשבון ילדיה. אני מבין אותה שהיא ממורמרת, אישה קשה. אבל עד כדי כך???!!!!

אני כבר לא מצפה ממנה, כמו שאני לא מצפה מהבת שלה, לכלום!!!!! במיוחד שהיום זה ערב יום ההולדת שלי. לא לעוגה. לא לפרחים. לא לבלונים. לא לזה שתבוא אליי.

לא ציפיתי וגם לא מצפה שאמא שלי תנקה לי את הבית או שתכבס לי או שתבשל. אני כן ציפיתי שתבוא לפחות פעמיים בשבוע שתשב איתי עד שעתיים ותיתן לי תמיכה וירטואלית, חיבוק וירטואלי. השכנים שלי נותנים לי עזרה, תמיכה וירטואלי. 5 חברות וחברים נותנים לי תמיכה גופנית ווירטואלית. אלא אנשים שאין לי קשר דם איתם אבל איתך, אמא, יש לי קשר דם שלא לדבר עם אחותי.

אני כרגע אתרכז בהחלמה שלי. במלחמה שלי מול ביטוח לאומי על מנת לקבל את הכספים שמגיעים לי.

*************

אני לא אבכה גם לא בוכה.

אני אדם חזק - רק שאני לא מעריך את זה, אם לא גופנית אז נפשית.

אם הייתי עם סוד גדול ונורא במשך 12 שנה ולא קיבלתי תמיכה מאחותי, מאמא שלי ונהרסה לי הילדות וההתבגרות שלי אז למה שלא אהיה חזק גם עכשו? רק מזכיר לי את זה: לא נכנס לנבור בזה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תראו אותי

סרטן זה סרטן

ימים טרופים