כמו צמח בר
אני מחוספס.
נכון,
כאן נולדתי, כאן גדלתי, כמו סברס: עוקצני מבחוץ ומתוק מהפנים.
נכון,
אני אומר את אשר על הליבי גם אם זה לא מוצא חן בעיניי השומע, המקשיב.
אני כמו עץ השדה,
אני כמו צמח בר.
האם תעדיף משהו שילקק לך
או..........
משהו שיאמר לך את האמת בפרצוף, ישקף לך את המציאות נכוחה?
לא מתכוון להשתנות בשביל אף אחד ואחת.
זה אני.
****************
כשנותנים לי אהבה אמיתית אני פורח
כשמתייחסים אליי כמיוחד אני נפתח
כשאני נפתח מגלים עולם שונה וססגוני חסר פחד, אחר בעל טעם מסקרן של עוד ויותר
אבל צריך להיזהר בורכתי /קוללתי ברגישות חריפה שאת כוונתכם האמיתיות יישר אזהה אם אמיתיים או מזוייפים אתם אבין ברגע אל תרצו להכיר אותי, רק לרגע.
אני שונה אני אחר
אני חזק מאוד אך שלא מבינים אותי אני נחלש שלא מתעניינים בי אני נובל
אני לא כמו כולם, קצת משוגע
דעות ייחודיות אך לא לכולם אתן אותם לשמוע כי אני מתגובות קצת חושש לכן תכירו אותי בתור הנורמלי חסר הייחודיות אולי אפילו המשעממ רק מי שיצליח לגרום לי להרגיש 100 אחוז נוחות יקבל ממני אותי
בלי להתכוון פשוט זו אני
הראש שלי ככה הוא רגיל, הראש
שאוהב לדמיין
כשאוהבים אותו הוא צוהל
כשמחבקים ומבינים ומתעניינים בו יוצא כל הקסם כשתתנו לו ביטחון להתפרץ
ולא תתאכזב ותסתקרן
אולי על הדרך תכיר גם בעצמך את עולמך שלא רצית לקבל כי אז תבין שאחר זה כייף ייחודי ומעניין ,שלם
בעצם כולם ייחודים רק מפחדים לצאת
אם רק מגלים את המפה לדרך אל הפתיחות והרגשת הנוחות
וזה לא קשה
ראש פתוח חוסר שיפוטיות אהבת חינם
************************
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו האדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי…
(נתן זך)
****************
| מחר, אני אהיה כה רחוקה אל תחפשו אותי מי שידע למחול - ימחל לי על אהבתי, הזמן ישקיט הכל אני הולכת לדרכי. זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם - מן המדבר. והוא יבין - אני חייתי ביניכם כמו צמח בר. אני רוצה לפקוח את עיני לצמוח לאיטי. הרביתי לחלום החלומות טרפו אותי, רציתי לנחם - אבל מרדה בי תשוקתי. היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה בזרועותי. אני יודעת שהדליקה אש זרה את לילותי. היו, היו ערבי געגועים היו ימים טרופים. היה כאב חבוי ורגעים מכושפים. אני אזכור מבט מגע ידיים בכתפי. אני אהיה לצל חולף בשדותיכם לסוד נסתר. היו שלום, אני חייתי ביניכם כמו צמח בר. (רחל שפירא) |
תגובות