פשוט תנו חיבוק
עדיין מסתובב עם תחושת הבושה לאור הפרק בבלוג שלי שהעלאתי ב - 17 בנובמבר ("רעב ללחם").
96/97 קראו את הפרק הזה!!!!! פאקינג קראו.
בודדים האנשים הטובים בדרך - לא אגלה את שמותיהם ואת זהותם, אלה לא היו עמותות אלא אנשים פרטיים - שמיהרו למלא לי את המקרר במצרכים. ועל כך אני מוקיר להם תודה רבה.
רוב האנשים שהם חברים שלי ברשתות חברתיות ומתיימרים להיות חברים שלי נאלמו דום ונעלמו.
לא מתיימר לחנך אותם.
לא מתיימר ללמד אותם.
וכדרך אגב, לפחות 10 חברים שלי בפרופיל בפייסבוק שלי הם למדו איתי בתיכון.
זה רק מוכיח לי שאין חברות, אין רעות. משאירים אדם מדמם, סובל מרעב ואולי ימות מרעב. זה רק מוכיח לי שאני מבחינתם החבר גיי התורן ברשתות החברתיות.
אני מודע לכך שגם המצב הכלכלי כתוצאה שני סבבי הסגר ורוב הסיכויים נגיע גם לסגר שלישי + עוצר לילי פוגע ופגע בכולם. אבל, לפחות, לגלות אמפתיה הדדית? להרים טלפון ולתמוך מורלית? במקום זה העדיפו לשתוק ולא לדבר בכלל?
ידעתי להוריד את אותם "חברים" ברשתות החברתיות ולנתק איתם קשר. הם לא ראויים להיות חברים שלי. לא מבחין בין חבר/ה מהתיכון או שלא מהתיכון.
********************אתה לא יודע כמה ניסיתי להסתיר ממך את כל הסיוטים שלי שאחד מהם זה שפשוט תקום ותעזוב אותי גם כן את כמו כל הדפוקים האלה שקוראים לעצמם "בני אדם".
אני שוכב עכשיו במיטה ולא נרדם, השקט גורם לקור כמו שלא הרגשתי בחיים שלי כי הדבר הכי מוזר זה להגיד בוקר טוב לבית ריק מצליל חוץ משלי, זה נדמה לפעמים שאפילו הצל שלי עוזב אותי ולא רק כשיורדת השמש.
זה הערב הראשון שאני יושב בכניסה לעסק שלי והדבר האחרון שאני מחכה לו זה אתה, כתוב בענק בכניסה ללב שלי "נעים מאוד כאן גר הפחד" והאצבע מכוונת רק עליך כי אם לומר את האמת את היחידה שפגעה בי גם כשידעת שאת היחידה שאני מצפה ממנה לאוויר.
אני שומע עכשיו את הלב שלי "צורח" את השם שלך כי כנראה שאני כבר מזמן לא אני.
זה הערב הראשון שאני לא מצפה ממך אז אולי הגיע הזמן לומר את כל האמת?
הראש שלי צוחק על הלב שלי כי בזמן שהוא כבר הפסיק לחשוב עליך הלב הטיפש שלי עוד ממשיך לחכות לך ולשאול את עצמו שאלות גם כשהראש בכבודו ובעצמו כבר סיפק את התשובות שהיו כתובות בענק על הקיר שבכניסה ללב שלי.
להתראות אהבה, ברוכה הבאה אכזבה.
********************
לא יודע מה לחשוב
לא יודע מה לעשות
כל הזמן אומרים בריאות קורונה
כל הזמן אומרים רק לחיות לחיות
מה עושים לעזאזל מה
מה עושים מחר בבוקר לאן
לאן לפנות היכן להמשיך לחלום
מה עושים מחר מה לעזאזל מה
פשוט מרגיש כמו תינוק בגיל 51.8
פשוט מרגיש כמו נער מתבגר מחדש
פשוט להתחיל את החיים מחדש רק לאן
לאיפה לעזאזל יש לפנות להתפרנס בכבוד
פשוט שוב להתחיל מחדש לחיות כל יום
ולראות את הטוב לעתיד בגיל 51.8 איך
ממשכים מכאן כולם אומרים יהיה בסדר
כולם אומרים יהיה טוב אבל איפה לעזזז זה מתחיל הטוב
מה בסך הכל אני רוצה זה פרנסה אהבה משפחה
מה סך הכל אני רוצה זה לקום בבוקר לעבוד את ה - 8 שעות
ולחזור הביתה ולקבל חיבוק שעכשיו אין אותך אין אהבה
די מספיק אם מלחמות תשמרו על אהבתכם בלי ריבים ומלחמות
פשוט תנו חיבוק ותנו הזדמנות לאהבה גם שקשה מאוד.
תגובות