לא עשו אותי באצבע

רוצה לכתוב ולא יודע על מה..........

מרוב שהראש שלי מוטרד ומלא במחשבות. לא אתפלא שלקראת יום הולדתי ה - 53 אתעורר יום אחד ואגלה שהשיער שלי האפיר (לא שאני אתנגד לזה, לטעמי זה מאוד סקסי לגבר, בין אם הוא סטרייט או גיי).

****************

נמאס לי מאנשים שחשבתי שהם חברים שלי והתגלו שהם סתם אנשים.

לא מתקשרים וגם לא שומרים על קשר במשך חודשים על חודשים ופתאום OUT OF THE BLUE מופיעים או מתקשרים ומצפים להמשיך לדבר איתי כאילו לא היה נתק של כמה חודשים.

או.........

שפשוט נשלחים על ידי אחרים לברר מה קורה אצלי והם נאלצים להישבע בחיי הנכדים שלהם שזה לא נכון. ומה פתאום אני מתעצבן על זה שהם לא שומרים על קשר. רק שהם לא מבינים שאני לא שומר על קשר עם מי שלא שומר על קשר. שהרי חברות / ידידות היא דו צדדית ולא חד צדדי.

כשאני חושב על זה............

כשהוצאתי את אותם אנשים מחיי בפינצטה גיליתי שהם לא תורמים לי במאומה. הם שקועים רק בעצמם ולא באחר. ואם אתה מתבקש לתת שירות כלשהוא בזמן שאתם מדברים הם מתעצבנים ומתערבים לך בעבודה כאילו אני מתערב להם בעבודה שלהם.

יש לי מסר לאותם אנשים:

אתם לא אנשים נשואים עם ילדים שמצבכם ידוע, ברור ומובן. מאנשים נשואים עם ילדים אני לא מצפה לקשר רציף ויומיומי. גם אנשים נשואים ללא ילדים יכולים לשמור על קשר של פעם בחודש שום דבר לא יקרה להם. הם לא ימותו מזה. חברויות הן דו כיווני ולא רק חד כיווני. חברויות הן לא ברגעים הטובים אלא גם ברגעים הקשים. ומה נראה לכולכם? שאני מטומטם? שאני נאיבי? שלא אבין שנשלחם על ידי משהו אחר בכדי לברר מה קורה איתי ומה קורה במקום העבודה החדש שלי?  מה אתם לא מבינים שאני עובד ואין לי זמן בשבילכם? אתם תממנו לי את השכירות שאני משלם או את הביטוח רפואי הפרטי שלי?  אל תשבעו בילדים שלכם וגם לא בנכדים שלכם במיוחד שנתפסתם ערומים כביום היוולדכם.

לכו להתגרד על קקטוס גם אתם וגם מי ששלח אותכם.