מה נשתנה?

יאללה...........

נגמרו המשימות ליומיים האחרונים.

הגיע הזמן להתפנן לי. ותו לאו.

תיכף אני יואשם שהכתיבה בבלוג מתפרצת לי בכמויות. מה אכפת לי מזה? תאשימו אותי. אם אני לא כותב אני לא רגוע. לא מתכוון להתנצל על כך.

************

כל מה שאני שומע וקורא מסביבי על נושא הקורונה והאומיקרון מלחיץ נורא.

התגלתה עוד מוטציה חדשה שהיא שילוב של הדלתא והאומיקרון וזה מלחיץ טילים.

האזרחים.ות מסתובבים בלי מסכות כאילו אין מחר. שלא לדבר על כך שלא התחסנו בחיסון שלישי. המחשבה שהולכים להתחסן בחיסון רביעי עוד מעט זה משגע. מצד אחד, רצוי ומתבקש. מצד שני, מה אנחנו שפני ניסיונות? די נמאס להתחסן כל חצי שנה. אומנם אני לא בטווח של גילאי 60 אבל אני בטווח של חולים בסיכון ואני מעדיף לחכות ולראות איך הדברים מתפתחים, לבחון ואז להחליט.

בעצם, מה נשתנה?

************

ובכל זאת..........
אני מוצא את עצמי שוקל מה לעשות בתחום העבודה. האם להמשיך בתחום המלונאות או שלחילופין לגרום שיפטרו אותי ואז לבחון את תחום ההסבה המקצועית? הפיתוי הוא גדול לעשות הסבה מקצועית ופשוט לעבור על כל הקורסים שלישכת התעסוקה מציעה על מנת לבחון מה הכי מדבר אליי.
הסיבות לשיקול הזה:
1. ענף המלונאות כיום הוא לא כמו שהיה בעבר. העובדים הטובים והחרוצים היו מוערכים.
2. ענף המלונאות כבר לא מתגמל כמו שפעם.
3. גם למי שיש וותק בענף המלונאות לא נותנים לו להתקדם הלאה. לי יש וותק של 30 שנה ברוטו ו - 29 שנה נטו ובאיזו פוזיציה אני נמצא? עדיין אחראי משמרת ולא מאפשרים לי להתקדם לתחום ניהול מחלקה. ודי נמאס לי להציע את עצמי לתפקידים ניהוליים כל הזמן.

בעצם, מה נשתנה?

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תראו אותי

סרטן זה סרטן

ימים טרופים