יש כאן משהו?

אתמול כתבתי פרק בבלוג שלי ולצערי הרב הוא לא פורסם.

להגיד מה קרה אין לי מושג. נאלצתי למחוק אותו לא בגלל שאמרו לי שזה לא נפתח אלא גם בגלל כשעקבתי אחרי מספר הקוראים הוא לא עלה בכלל יותר משמונה. על פי הבדיקה שלי מהבוקר לפני שמחקתי את הפרק הוא עדיין לא נפתח בכלל. כנראה אסור לי לכתוב פרקים במקום העבודה שלי בזמן העבודה. כנראה גם שלא הייתי צריך לכתוב בבלוג שלי, למרות שהיה לי דחף נוראי לכתוב, שהרי הבלוג שלי הוא היומן שלי.

לא אחזור כאן על הדברים שכבר כתבתי אותם.

********************

היום אני ביום חופש.

ביום כזה גשום טוב שאני בבית למעט יציאה מהירה לביקור אצל אמא שלי וחזרה ממנה. מודה כשחזרתי מיהרתי להאכיל שוב את צ'וצ'ו ולהרגיע אותו שאני בבית שוב ולהתיישב ולנוח.

הגשם, הקור שבחוץ גורם לאנשים לא לצאת. מה גם שכל נושא הקורונה גורם לאנשים לא לצאת שלא לצורך. אווירה של סגר למרות שלא הוכרז על סגר. אני יכול להבין את העסקים כי אין כמעט קניות מה שהיה פעם.

המחשבה שבלילות הקרובים הולך להיות קר מאוד מתחת לעשר מעלות ואפילו מתקרב ל - 2 מעלות מעביר בי צמרמורת בנושא.

אז מה אני הולך לעשות ביום חופש שלי? התשובה הנגדית שלי מה אפשר לעשות ביום חופש עם מזג אוויר שכזה? פשוט להיות בבית. חוצמזה, שבשעה 13:00 הולכת להיות לי שיחת זום עם הרופאה הכללית שאמא שלי ואני עברנו אליה אחרי שהרופאה הקודמת שלנו עזבה את הקופה. אחרי אותה שיחה נראה לי שאני אכנס למיטה שוב לשנת צהריים טובה והגונה.

בימי חופש שלי אין לי כמעט חשק לאכול, לצאת ולהסתובב: פשוט רוצה להיות בבית, בדלת אמותיי.

******************

מי פנוי לתת חיבוק?

אני זקוק לקבל חיבוק, אוזן קשבת וכתף גדולה.