מה אני לא בן אדם????
אני הולך לכתוב דברים קשים........
כי אני זועם......
כועס.........רותח ברמות כאלה.......
לא מצליח להבין איך אפשר לעבוד במקום עבודה שהוא בלי חימום בתקופה הזאת של החורף? איך אני אמור לעבוד כשקר לי למרות שאני לבוש בשלוש שכבות? איך אני אמור לתת תשובות לאורחים למה מערכת החימום לא עובדת במלון וקפוא בחדרים? לא משנה כל התירוצים של הנהלת האזור - קיצוצים, אין עבודה, אין כסף - פשוט בולט מאוד שאתם לא רוצים להשקיע כסף. נקודה.
סוף פסוק.
רק בתחילת החודש הייתי בחופשת מחלה של שבועיים בגלל שפעת חזקה בשילוב של התקפת סינוסים וברונכיטיס. למה? כי לא היה חימום במלון וגם נדבקתי מחולה שפעת - אם זה אורח או אם זה עובד מלון. לא בא לי לחלות שוב.
לא משנה כמה ותק יש לי בענף המלונאות.
לא משנה שאני עובד בשירות לקוחות. אם לא נותנים לי כלים להתמודד עם מערכת חימום במקום העבודה שלי שלא עובדת וקר לאורחים - שמשלמים לי את המשכורת ועוד הוצאות של המלון - קר גם לי אזי...... איך אני אמור לתת שירות כשכולי קפוא?
אתם הנהלת הרשת יושבים בבית בחימום שלכם, בכייף שלכם ואני קפוא במלון כי לא בא לכם לתקן את מערכת החימום של המלון שכבר מקרטעת יותר משש שנים, שבזמנו כבר התרעתי על זה עוד בפני בעל הנכס.
אני לא מפחד להגיד את האמת למנהלים בכירים, יהיו מי שיהיו. אני לא מפחד מהגעת המנכ"ל האזורי. אני לא אמור להיות כמו עכבר שמסתובב סביב הזנב שלו כשהוא מרגיש לחוץ / בסכנה. כשמתנהגים ככה המנהל האזורי מרגיש שמשהו לא מתנהל כמו שצריך. וכשמתנהגים כרגיל אזי המלון מתנהל. שצריכים להגיד / להציף גם דברים שהם לא בסדר, בלי חשש ובלי מורא.
מניסיון אני מדבר: בזמנו, לפני כמה שנים, היה לי מנכ"ל מלון שכל בוקר היה מסתובב בין המשרדים ומאחל "בוקר טוב" לכל העובדים והוא היה נגיש לכל עובד ועובד מהזוטר ועד הבכיר ביותר. לאותו מנכ"ל ולי הייתה אינטראקציה טובה מאוד ולא חששתי להגיד לו את דעתי המקצועית: לפעמים טעיתי וידעתי להודות בטעותי בפניו ולפעמים הוא טעה עם כל הניסיון שלו וגם הוא ידע להודות בטעותו. לפחות ידעתי בגלוי שהוא מעריך אותי על עבודתי הנאמנה. לפחות הוא ידע לקבל ביקורת והיה מצדיק אותי על כך בעוד שמנהלי מחלקות פחדו מפניו להביע את דעתם. אזי.........
אם הייתה לי גישה אל מול המנכ"ל האזורי הייתי אומר לו את דעתי המקצועית ולא מתחבאים מאחורי עלה ההירכיה. הדברים חייבים, לצוף, להיאמר לטוב ולרע.
אני יודע שיש לי ביצים, להציף ולומר את הדברים. באותה נשימה אני דואג לבריאות שלי במיוחד בתקופה הקשה הזאת של הקורונה כי אף אחד / אחת לא ידאגו לבריאות שלי חוץ ממני. לא בא לי כל חודש להיות חולה. במקום העבודה שלי אני מבלה 8 עד 10 שעות ואני מצפה לקבל חימום במקום העבודה שלי כתנאי בסיסי ביותר.
כבר התרעתי מספר פעמים על הנושא. דיברתי בשמי בלבד ולא בשם של אף אחד. רדיאטורים במלון יש בכמות של 5 או 6 בלבד שלא מספקים חימום כשבחוץ יש 6 מעלות ורוחות. ושום דבר לא נעשה. הדברים לא הועברו להנהלה הבכירה האזורית בכלל.
כשכל השבוע לא היה חשמל במלון כי מים חדרו לארון חשמל המרכזי במלון האורחים פונו למלונות האחרים שברשת באזור תל אביב, כולל האורחים לתקופות ארוכות. בכל זאת הגעתי למלון כי חייבו אותי להגיע. באחת ממשמרות ערב כשכבר חזר החשמל חזר לחצי שעה ואז נפל החשמל שוב והייתה עלטה רצינית והקורה התחיל לחדור לעצמות. המנהלת שלי רצתה ללכת הביתה והודעתי לה שאני במצב הזה לא נשאר וגם אני הולך עד אשר יחזור החשמל ושאני לא מתכוון לקפוא למוות כשאין חשמל וחימום. לבסוף נשארה איתי עד השעה 21:00 כשהחשמל חזר סופית.
אני לא מבין: האם עליי להפעיל שרירים בכדי לקבל את מה שצריך? האם עליי לדרוש את מה שמגיע לי הדבר הבסיסי ביותר? דין גיל 25 כדין גיל 52. גם אני בן אדם.
אני לא אותו נאבאך שאני אוכל את המירורים שתאכילו אותי, כמו שהיה לפני כמה שנים טובות.
עד אתמול בערב בשעה 23:00 הייתי לבוש בעבודה עם שלושה שכבות ובכל זאת היה לי קר ברמות. כבר נמאס לי כל פעם לחזור ולהזכיר שמערכת החיסונית שלי חלשה. גם אם היא לא הייתה חלשה אני בן אדם.
תגובות