Here I am

יושב וכותב פרק ועוד פרק בבלוג שלי

כותב מדם ליבי, מהקישקה שלי

רק רוצה שיקראו, יבינו אותי, 

יחבקו אותי - אם לא פיזית לפחות וירטואלית - אבל.........

למי יש היום סבלנות לקרוא את מה שהאחרים כותבים???  

הנשמות של הכותבים מתייסרת בהם רוצות שיתייחסו אליהן, יאהבו אותן, יקרבו אותן ולא ירחיקו אותן........

הנשמה צועקת: "תראו אותי, תסתכלו עליי, אני קיימת, הנני כאן"

לפעמים היא צועקת: "הצילו. SOS. עזרה, בבקשה"

***********************

הייתי רוצה להיות מספיק חזק. / שתביט בחיוכי / ולא תפסיק לחייך. / שתדמע רק מאושר.

שתדמע, / אבל רק משמחה. / הייתי רוצה להרגיש מספיק, מספיק בשביל נצח.

הייתי רוצה להאמין שאפשר. / שמותר. / שננצח.

הייתי רוצה שלא להילחם. / להכריז מראש על גורל, / ולקבוע מראש מנצחים.

ללא מתים. ללא פצועים בשטח. / להיות כאן לנצח, / עכשיו, לתמיד.

הייתי רוצה להיות מנצח, / מבלי להאפיל. / מבלי להפיל. / מבלי להשפיל.

הייתי רוצה לדעת / שהיקום בעדי. / שתחלוף הקורונה / ואגשים את עצמי.

נראה את הכוח שבי. / אוולד מחדש אל עולם עצמאי, / שבו השליטה היא השולטת

והעצמאות יומיומית.

הייתי רוצה להוכיח לעצמי. / להוכיח לך. / הייתי רוצה

שחלום יתגשם, / ולא ייפרם / כחוט הסערה.

לא רוצה להיכנע לרע. / רוצה להמשיך ולהאמין בטוב. / שאפשר לאהוב. ומותר.

שאפשר לאהוב כמוני, / המון / ולנצח.

רוצה לנצח / ומקווה להגשים.

*************************

אחרי שהבנתי מה הוללתי לעצמי,

אחרי שראיתי מה עשיתי לעצמי,

אחרי שסיפרתי לעצמי סיפורים,

אחרי שחלמתי יותר מידי,

אחרי שהלב שלי כאב בלי סוף,

אחרי העיניים לא הפסיקו לבכות,

אחרי שהראש לא הפסיק לחשוב,

אחרי שביזבזתי את זמני לשווא,

אחרי שחפרתי לעצמי בור עמוק,

אחרי שהכנסתי את עצמי לעצב,

אחרי שהרחקתי את השמחה ממני,

אחרי כל זה, הגיע הרגע שלו חיכיתי ..........

משחרר !!!!!!!!!