~סוד החיים~
אם אתם קוראים את הפרק הזה משמא אני עדיין קיים.
משמא אתם קוראים סופסוף עוד פרק בבלוג שלי.
אני כותב וכותב בכדי לפרוק את מה שיש לי על הלב,
אני כותב וכותב בכדי לשתף,
אני כותב כי אני צועק במילותיי,
אני כותב כי אני מחפש בעצם כתף לבכות עליה.
מה כל כך קשה לקרוא פרק בבלוג ולא משנה מה הוא אורכו - קצר כארוך. כותב הבלוג רוצה לשתף, רוצה לבכות לפעמים, מחפש כתף, מחפש נחמה. מה כל כך קשה לתת, להקשיב?
היו "נשמות טובות" שהאשימו אותי שאני לא כותב בעצם את הבלוג הזה אלא משהו אחר.........
אותן "נשמות טובות" כבר לא איתי יותר. הרחקתי אותן ממני: לא רוצה אנרגיות שליליות סביבי. וכן, "נשמות טובות" אני זה שכותב את הבלוג הזה אחרת לא הייתי מפרסם: הצרות עין שלכן לא תוביל אותכן רחוק מדי.
*********************
כשכולם בחיפוש
אחר סוד החיים
עסוקים בלרוץ
כובשים יעדים
אתה מנסה להבין דרכך
בין כל השבילים
ומנסה להבין בין הכל
את עיקר הדברים
לאן השביל מוביל
איך עוקפים אבנים
בלי להיתקל באחת
וליפול על כל הפנים
ואם זה קורה
אז איך שוב קמים
ואיך תעלה את ההר
אם יש לך פחד גבהים
וזה מצחיק שכולם נראים
כל כך בטוחים
הרי אין דבר כזה ניצחון
בלי כמה הפסדים
אתה יודע כולם בליבם
עוד קצת ילדים
מנסים לבנות את העתיד
בין כל הרגעים
ואתה מנווט
בין כל הפחדים
מנסה לשחרר את העבר שלך
שכבר לא כל כך תמים
וכבר אמרו לך שעתיד זה
בעל עבודה וגידול ילדים
אבל אתה עדיין מנסה להקשיב
למה שבא מבפנים
אז למה שלא תקח הפסקה
רק לכמה רגעים
תבין לחוות את הרגע
זו מהות החיים
כי אם את כל חייך תבלה
במחשבות של אנשים אחרים
לא תדע לעולם מה יכולת להיות
ומה יכולת להגשים.
תגובות