אני רוצה רגע להחזיר אותכם לילדות שלכם.זוכרים אותכם כילדים?
שאין לנו דאגות גדולות, שהדאגה היחידה שלנו שלא נהיה אלו שסופרים במחבואים.
שנהיה אלו שמקבלים את הפרה הגדולה שיש בשוקולד.
שיסכימו לנו לעשות ארטיק של מיץ במקפיא.
שהוויכוח היחידי מי אשחק ראשון ים יבשה .
שהאושר הגדול זה למי יש יותר גולות וקלפים.
אבל עדיין משהו בנו כילדים רצה להיות בגיל 18 שאפשר ללכת לחנות סיגריות
בלי שיגידו שאנחנו קטינים ,תמיד רצינו להרגיש גדולים ושייכים.
אבל שהגענו לגיל החוקי הבאנו כמה הילדות היא הדבר הכי טוב שקרה לנו.
בילדות שלנו היה לנו לב כל כך גדול ככל שאנחנו גודלים הוא נהיה קטן יותר.
פעם לא היינו זקוקים לאוצר מילים בשביל לדבר , מספיק היה מבט.
שהיינו ילדים הגשם היה יורד מהשמיים, היום הוא זולג לנו מהעיניים .
שהיינו ילדים לא התביישנו לבכות באופן ציבורי, היום אנחנו בלבד שלנו.
כשהיינו ילדים אהבנו את כולם ללא הבדל כל הצבעים כל הסוגים, היום אנחנו עסוקים בשפיטה.
כשהיינו ילדים היינו מתווכחים שעות עם החברים ואחרי מספר דקות חוזרים להיות חברים, היום אין לדעת מתי השולם יגיע.
כשהיינו ילדים היינו רואים חבר ברחוב ורצים אליו עם חיבוק ענק , היום אנחנו עוברים מדרכה עם מבט כלפי הריצפה שלא יזהו אותנו.
כשהיינו ילדים יכולנו להעביר את כול היום עם כדור היום שום דבר לא מספק אותנו .
כשהיינו ילדים לא היינו צריכים טלפון הספיק לנו הוקי טוקי ואם היינו צריכים לדבר עם מישהו רחוק תמיד זמין לנו הטלפון ציבורי.
כשהיינו ילדים החלום שלנו היה בובה וכדור היום חושבים רק בגדול.
כשהיינו ילדים סיפרנו את הבעיה שלנו בשפה דלה וכולם היו מבינים ,היום אנחנו מספרים את הבעיות שלנו ואיש אינו מבין אותנו.
כשהיינו ילדים חשבנו שאהבה היא הדבר הכי יפה ואין בה כאב שאתה מצייר את אהבה כפי שבא ל.
כשהיינו ילדים אמא לימדה אותנו שעל אישה אסור להרים יד , היום יש מלא סיפורים על אלימות כלפי נשים.
כשהיינו ילדים שמרנו על הבריאות שלנו , היום אנחנו הולכים לחנות ומשלמים על רעל שמזיק לגופנו.
עצרו רגע,
תזכרו באותם ילדים שהייתם, כמה אף אחד לא הצליח לשבור אותכם, כמה הלב היה שלם, כמה מאושרים הייתם.
תחייכו, תצחקו, תמלאו את חייכם בשמחה
חיים פעם אחת למה לבזבז אותו על כאב?
•נקודה למחשבה•
**************
תמיד שאלתי את הלב
"למה הוא לא מצליח להתאהב? "
הרי הכרתי לך לב אלפי בחורות מכול הצבעים מכול הסוגים
עד שהייתה אחת שהלב לא הכיר
היא הייתה בשקט בפינה שלה , החלטתי לצעוד
לעברה והבנתי מה זה לב שאוהב.
**************
"לביאה שלי, אני אוהב אותך עד כאב אף אחד לא יאהב אותך כמוני, זכרי זאת".
זה המשפט האחרון לפני שזה נגמר, הלב שלי זעק מכאב.
אבל איך זה התחיל אתם שואלים? יאמר לכם !
שלחתי לה הודעה באינסטגרם איי שם בשנת 2018 הרחוקה והשונה, ״יש לי חבר״ היא השיבה אבל בלב שלי הרגשתי שזה לא שיחה רגילה אלא חיבור שהיה כמו קסם שלא מתפוגג. היא חסמה אותי, כן כן........ ותמיד חשבתי מעניין אם היא תבטל כול יום נכנסתי לקיר שלה בתקווה לראות ת'מבוטל כעבור שבוע החסימה התבטלה לא חשבתי פעמיים
שלחתי לה הודעה ופה ידעתי שאם היא תפתח לי טיפה את הדלת אני יכנס במלואו. היא נכנסה לחיים שלי בסערה אחת גדולה ממש במחולות ובתרועה ובלי שום הודעה אחרי 24 שעות לחשתי לה מילות אהבה ״את הכי יפה" אמרתי לה היא השיבה: "אתה בטח אומר את זה לכולן" עניתי: " אולי אמרתי לבת שהיא יפה, אלייך התכוונתי"".
התרגשתי, מכל מילה שלה נמסתי, הרגשתי שהיא לאט לאט נכנסת לי ללב ואני נקשר אליה. איך ידעתי את זה? שאלה טובה,
פתאום כשהיא לא ענתה......... דאגתי: מה קרה לה? מה היא עושה? מעניין מה היא אכלה? והאם היא חושבת עליי בכלל?
ואני בראש - לא מטומטם למה שהיא תחשוב עלייך, אתה מתחיל להיקשר ולהתאהב אבל מה איתה? לפתע היא ענתה כעבור כמה שעות, היא גם התנצלה שלא ענתה. היא גם דאגה לעדכן אותי שהכל טוב איתה היא עבדה ואכלה ושתתה ושרצתי לה בראש ... ממש ענתה לי על כל מה ששאלתי את הלב שלי. לפני שרציתי לשאול אותה משהו היא כבר ענתה, האם היא מרגישה אותי כמו שאני מרגיש אותה? הלב שלה גם פועם בשבילי כמו ששלי בשבילה? ראיתי שאני לא יודע איך להכיל את מה שאני מרגיש. תמיד נסיתי להיות ״נורמלי״ אבל איתה הכל יצא! ממש ככה בלי שליטה. הלב שלי לא רצה לקבל אכזבה, אמרתי לה לפניי לב - אנחנו יוצאים למסע, או מסע אהבה או מסע התאבדות, תהיי איתי, תסמני לי, אם כואב לך אני אפסיק.
היא ידעה לעשות לי טוב בלב, לנגן על כול המיתרים שלי ולשמור על הקצב, היא ידעה לפתוח כל דלת שהייתה נעולה שנים!
היא ידעה לרגש, ולגרום ללב שלי לחוש מסאז כל יום. ואני? הבטחתי ללב! עכשיו אין כאב! היא השיבה לי: "אני יעשה לך חיים קשים אין לי זמן למשחקים, אני יודעת מה אני רוצה בחיים. איתי זה מדורי גיהינום. היא אמרה שבא לה לעבור אותם, אחד אחרי השני ממש כמו משחק שעוברים בו שלב ". צחקתי, מעניין אם זה אמיתי או חלום שמישהו יצבוט אותי בבקשה!
כמה כשהייתה אלי רעה, ומלאך המוות ידעתי לעבור כל שלב בהצטיינות! גם עברתי וגם על ליבה שמרתי .
יום אחד יצאתי לחלון שאלתי את אלוהים, האם זה אמיתי? האם עשה לי נס פרטי? הרי כל מה שרציתי קיוותי התפללתי יש בה
אלוהים-האם ענית לי ושלחת את הנשמה התאומה שלי? לפני שהכרתי אותה, חלמתי על דמותה לנגד עיניי תמיד ידעתי שהיא תמלא בי את החסר תשלים את מה שמפורק כמו פאזל ידעתי שהיא עושה לי כול כך טוב אבל איפה אכיר אותך אשת לומותיי?
תמיד ידעתי שאני חיי בסרט, אבל מתי זה יהיה הסרט של חיי? אחרי שאותך מצאתי, הזדמניות לך נתתי. היא ידעה לעטוף אותי הכי טוב ונעים לעור שלי אוף.......... האם גם אני נפלתי? מה אני התאהבתי? את עצמי שאלתי.
פתאום מכול הודעה התרגשתי, כשהיא הייתה כועסת עליי פתאום דמעות הזלתי, האם היא מפעילה לי את הרגשות? היא שלט על כל חלק בי חיצוני ופנימי, כאילו היד שלה הייתה השלט של הגוף שלי. היינו נושמים ביחד, ובלעדיה? זה היה בלתי אפשרי.
כן.............היה משבר
נפרדנו!!!!
אני ואהבת חיי נפרדנו. כל כך אהבנו אבל רבנו, ואת דרכינו פילגנו. הלב שלי צרח עליי-אמרת שאין אכזבה אמרת שאין כאב מה המשחק הזה עכשיו? למה אני מדמם? עניתי לה שיצאתי למסע התאהבות אבל זה נגמר במסע התאבדות כל הרגשות האלה התאבדו והתאדו ברגע שהלכת ברגע שאמרת לי מילים כה כואבות, הלב שלי כאב עד כדי כך שהיה עדיף שתשימי בו סכין ויהיה קץ לכאב.
הבנתי שאת אהבת חיי מצאתי. שבעצם רק בה התאהבתי. ולפניה, אהבה אמיתית לא ידעתי. היי אהובתי, היי נפשי התאומה
יצאתי שוב לחלון ותהיתי איפה את? האם אותי שכחת? מהלב שלך אותי זרקת?
היי אהובתי, מה את עושה? עם מי את שותה קפה?
היי אהובתי, איפה את ועם מי?
כי אני עם עצמי!
כאבתי, אהבתי, דמעתי אבל הכי הכי........ אהבתי! אמרתי שעליה לא אוותר כי איתה טוב לי יותר אני רוצה רק אותה ללא פחד. תפסתי את הלב המדמם שמתי עליו פלסטר ואמרתי לה-עכשיו יוצאים למסע לחימה הוא ישוב אלינו ואת תתרפאי
הלב אמר לי - תחזיר אותה אלייך הכי קרוב. הודעה שלחתי, מתנות הבאתי, מכתבים כתבתי, בשמים פיזרתי, הכל עשיתי!
עליה נלחמתי.
לעולם לא ענייין אותי איך היא נראית חיצונית. ידעתי שהאופי שלה זה היופי הכי מסנוור שקיים ישבתי, חשבתי, בכיתי, התפללתי היא ענתה לי..... "אתה באמת נלחם עליי אה?" אמרתי לה כן! כרגע אני ראוי לתואר נמר? "בהחלט אהובי"
פרקנו אהבה וגעגוע הרגשתי שהלב שלי שלם. שהזמן יעצור מלכת יחלפו שנים מלחמות עולמות אבל אני בליבה וזה מה שחשוב!
אני אוהב אותך לביאה
אני אוהבת אותך נמר
אולי במקום עצב, נסיים בסיפור אחר?
תגובות