I'm Calling You

-

A desert road from vegas to nowhere
some place better than where you're been A coffee machine that needs some fixing In a little cafe just around the bend I am calling you Can't you hear me I am calling you A hot dry wind blows right through me The baby's crying and I can't sleep But we both know a change is coming coming closer, sweet release I am calling you I know you hear me I am calling you I am calling you I know you hear me I am calling you A desert road from vegas to nowhere Some place better than where you've been A coffee machine that needs some fixing In a little cafe just around the bend A hot dry wind blows right through me The baby's crying and I can't sleep And I can feel a change is coming coming closer, sweet release I am calling you can't you hear me I am calling you

מיקום: בת ים, ישראל

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

חוסר אימון

-
תמונה
מאז השבת השחורה (7.10.2023) הגעתי לכמה וכמה תובנות: 1. החברה השתנתה לה לחלוטין. תהליך השינוי התחיל בגל הראשון של הקורונה רק שאותה השבת השחורה העמיקה את השינוי. לאף אחד כבר לא אכפת מאחר חוץ מהתחת של עצמו. מי שחשבתי אותו לחבר הוא בעצם לא חבר. כל אחד ואחד לחייו. לא מעוניינים לעזור, להושיט יד. 2. כשמאלן לשעבר, כמי שתמך במפלגת "העבודה" של רבין ופרס ז"ל, הפנמתי יותר ויותר שאין אימון בערבים ושהם לא רוצים בשלום ולא משנה מה תעשה עבורם אלא רק בלהשמיד אותנו (פסגת אהוד ברק כראש ממשלה - הנשיא קלינטון - יאסר ערפאת המחישה לי את זה טוב טוב). 3. החיים הם לא סרט שיש בו HAPPY END או סיפורי אגדות. הם בעצם מלחמה אחת מתמשכת ומתמשכת. אתה לא יכול לשנות אותם ואת האנשים. מה שכתוב זה מה שכתוב, לטוב ולרע. 4. לעולם, אבל לעולם, סטרייט לא יהיה גיי ולהיפך. זה שאני מתאהב במי שהוא לעולם לא יהיה גיי זו בעיה אחת גדולה שלי. 5. תוסיפו את העובדה שהדעות הפוליטיות הקצינו בצורה מפחידה. החברה הקצינה את דעותייה. דהיום אני לא יכול להביע את דעותיי מבלי לחשוש שמא הצד השני ייקבל עליי את הסיבוב. בנוסף, גם הפחד להגיד שא...
המשך לקרוא

עברתי דרך

-
תמונה
רוצה להיות גבר? תתחיל בלסגור את הפה ולהפסיק להתבכיין. גבר לא מחפש אשמים — הוא מסתכל במראה. תקום מוקדם, תעבוד חזק, תשתוק כשכואב, תילחם על מה ששלך, ואל תתנצל על מי שאתה. לא כל דבר צריך רגש. לא כל רגע צריך אמפתיה. לפעמים פשוט צריך לעשות את העבודה. נשים לא רוצות ילד גדול — הן רוצות עמוד שדרה. החיים לא מחלקים מתנות — רק הזדמנויות למי שלוקח. אתה רוצה כבוד? תבנה אותו. רוצה עוצמה? תשלם בדם, בזיעה, בשקט שלך. גבר לא מבקש מקום — הוא לוקח אותו. זה לא פוסט השראה. זו בעיטה לבטן. קום. תתיישר. תתנהג בהתאם... ******************************************************* עברתי דרך. לא פשוטה, לא תמיד ברורה, מלאה בעליות, ירידות, תפניות מפתיעות וגם רגעים של תעוזה וניצחון. ראיתי את עצמי קם אחרי נפילה, ממשיך אחרי אכזבה, בוחר לנסות שוב – גם כשהלב רצה לוותר. למדתי להכיר את החוזקות שלי – את הנחישות, את היכולת לראות את האחר, את הרגישות שמבינה גם את מה שלא נאמר. ראיתי איך דווקא הרוך הוא כוח. איך הרצון להיטיב עם העולם, לא הופך אותי לחלשה אלא לאדם שלם יותר. אבל גם חוויתי כישלונות. היו פעמים שטעיתי, שציפיתי יותר מדי, שנ...
המשך לקרוא

אני ראוי

-
תמונה
מה בי מזמין חדירה ללא הסכמה? אז איך זה מרגיש ליפול פעמיים בפח של אנשים נרקסיסטים וגם להיות קורבן אונס? ובכן, בושה. לפני כמה ימים עצרתי רגע כדי לשאול את עצמי כמה שאלות קשות. מה בי הזמין ואפשר לאנשים האלה לפגוע ולנצל אותי ככה? אז רגע לפני שאני צולל לניתוח של הדברים, חשוב לי להדגיש שאני לא מצדיק את ההתנהגות של הטורפים, הערפדים האלה. אני גם רוצה להבדיל מקרי אונס בחטף או באיומים מהאונס שעברתי בגיל 9 שהדרך לרגע האלים עצמו (ללא הסכמה מובהקת מילולית) הייתה מלאה בנורות אזהרה ודגלים אדומים. מעבר לזה כשמדברים על קורבנות אונס הרבה פעמים נוכחת תחושת אשמה חזקה ולא רציונלית, שיכולה אף להוביל לאידיאליזציה של האנס במקרים מסוימים. זה לא מה שאני מנסה לעשות כאן. את הטיפול שלי קיבלתי (וממשיך לקבל) ומאוד חשוב קודם כל לעבור דרך הכאב, הכעס ולהבין שמה שנעשה לי הוא ניצול, פגיעה וכן הלאה.. הסיבה שאני ניגש לשאול את עצמי שאלות של אחריות אישית היא כי אני מאמין שיש כאן שיעור רוחני גדול סביב גבולות וחיבור למצפן הפנימי (הגוף). מעבר לזה כשאני לוקח אחריות על הסיפור שלי אני בעצם מזדכה מחדש בתחושת הביטחון והערך שלי (שלא ה...
המשך לקרוא