שקט מפחיד. מצמרר.
גם עבודה בסופרמרקטים כסדרן מדפים לא מצאתי. בעלי הסופרים מעדיפים עובדים בעלי תואר ראשון / שני בכדי להעסיק אותם. אין פלא שהם לא עומדים בקצב העבודה שיש כרגע מעצם המחשבה הישראלים נבהלים ואוגרים מזון לסגר כללי. שלא יבכו בעלי הסופרים שאין להם כח אדם מספיק. בדיעבד, כשפרסמתי בפייסבוק פוסט כועס על כך היו לפחות 35/40 לייקים לפוסט שלי. היו גם חריגים שכנראה הטמטום שלהם נשפך וחשבו שזו מודעת דרושים וביקשו ממני מידע על העבודה. משהו השכיל לרשום שהשכר בתחום הסופרים מאוד נמוך. גם ככה שוק התעסוקה משותק לגמרי: רוב העסקים נסגרו. ומי שמפרסם מודעת דרושים ואני שולח לו קורות חיים גם לא חוזר בכלל, כי לא מגייסים עובדים. כרגע.
מה עושים בכדי לא להשתגע בבית? כמה אפשר לצפות בטלוויזיה ולראות סרטים? הרי אי אפשר לארח חברים וחברות בכלל.
ישנן הנחיות / תקנות שהממשלה קבעה שאין להסתובב ברחובות שלא לצורך ובמיוחד לא לצאת לרחובות אחרי השעה 17:00 אחר הצהריים, ישנם אנשים שמסתובבים בכל זאת ברחובות ודווקא אחרי השעה הזאת כאילו התקנות לא מדברות אליהם בכלל. שמתי לב אתמול בערב שאותם אנשים הם ממוצא רוסי: הם יעשו לך את המוות ואת הבושה באוטובוס אם תשתעל בטעות באוטובוס. לא רק הם, אלא גם בני נוער שלא מסוגלים להיות בבית בכלל וחייבים לצאת החוצה. ראבאק, בשביל מה הממשלה קבעה תקנות שעות חירום? ביום שהמשטרה תתחיל להסתובב ברחובות ולתת קנסות ולעצור אנשים רק אז תבינו ותפנימו?
בשעה 00:00 בלילה נהיה שקט ברחוב. שקט מפחיד. מצמרר. מצד אחד, זה כייף שיש שקט כזה, ומצד שני הוא לא נעים בכלל: זה כמו שקט של מוות, להבדיל אלף הבדלות.
לפחות אלפונסו התרגל לזה שאני בבית כבר כמעט חודשיים וממש לא אוהב את זה שאני יוצא החוצה, אם זה לקניות ואם זה לבדיקות רפואיות. עכשו, הוא ממש לא נותן לי לצאת בכלל מהבית. ואם אני מצליח לצאת אזי אחר כך הוא נצמד אליי בכל דרך אפשרית לוודא שאני נשאר בבית.
הצד החיובי הנוסף שיצא לי שאני בבית דווקא לפני 11 ימים הצטננתי עם שיעולים, בלי חום ובלי כאבי שקדים. כעבור יומיים גם איבדתי את הקול. הכנסתי את עצמי לבידוד. כאשר עבר שבוע וראיתי שהצינון והשיעולים לא עברו מה גם שאיבדתי את הקול יצרתי קשר עם הרופאה שלי דרך אפליקציה וזו נתנה לי טיפול בהתאם. הקול מתחיל לחזור לאט לאט השיעולים די נפסקו. כך שאני לא צריך הייתי להוציא חופשת מחלה רק בגלל הצינון.
מה עושים בכדי לא להשתגע בבית? כמה אפשר לצפות בטלוויזיה ולראות סרטים? הרי אי אפשר לארח חברים וחברות בכלל.
ישנן הנחיות / תקנות שהממשלה קבעה שאין להסתובב ברחובות שלא לצורך ובמיוחד לא לצאת לרחובות אחרי השעה 17:00 אחר הצהריים, ישנם אנשים שמסתובבים בכל זאת ברחובות ודווקא אחרי השעה הזאת כאילו התקנות לא מדברות אליהם בכלל. שמתי לב אתמול בערב שאותם אנשים הם ממוצא רוסי: הם יעשו לך את המוות ואת הבושה באוטובוס אם תשתעל בטעות באוטובוס. לא רק הם, אלא גם בני נוער שלא מסוגלים להיות בבית בכלל וחייבים לצאת החוצה. ראבאק, בשביל מה הממשלה קבעה תקנות שעות חירום? ביום שהמשטרה תתחיל להסתובב ברחובות ולתת קנסות ולעצור אנשים רק אז תבינו ותפנימו?
בשעה 00:00 בלילה נהיה שקט ברחוב. שקט מפחיד. מצמרר. מצד אחד, זה כייף שיש שקט כזה, ומצד שני הוא לא נעים בכלל: זה כמו שקט של מוות, להבדיל אלף הבדלות.
לפחות אלפונסו התרגל לזה שאני בבית כבר כמעט חודשיים וממש לא אוהב את זה שאני יוצא החוצה, אם זה לקניות ואם זה לבדיקות רפואיות. עכשו, הוא ממש לא נותן לי לצאת בכלל מהבית. ואם אני מצליח לצאת אזי אחר כך הוא נצמד אליי בכל דרך אפשרית לוודא שאני נשאר בבית.
הצד החיובי הנוסף שיצא לי שאני בבית דווקא לפני 11 ימים הצטננתי עם שיעולים, בלי חום ובלי כאבי שקדים. כעבור יומיים גם איבדתי את הקול. הכנסתי את עצמי לבידוד. כאשר עבר שבוע וראיתי שהצינון והשיעולים לא עברו מה גם שאיבדתי את הקול יצרתי קשר עם הרופאה שלי דרך אפליקציה וזו נתנה לי טיפול בהתאם. הקול מתחיל לחזור לאט לאט השיעולים די נפסקו. כך שאני לא צריך הייתי להוציא חופשת מחלה רק בגלל הצינון.
תגובות