Fake

רציתי כבר מחר לחזור לעבודה.

ככל שהשעות נוקפות אני רואה שאני מתקשה לעמוד על הרגל ללא כאבים וללא צליעה בהליכה. במקביל, אני שומע וקורא בחדשות האינטרנט שבגלל בהלת וירוס הקורונה מבטלים טיסות, מבטלים הזמנות בבתי מלון והתפוסות במלון יורדות פלאים. רק בשבוע הבא יש לכל אחד מעובדי הקבלה 4 משמרות בשבוע. רק היום יש אפס הגעות בודדים, צוות אוויר אמור להגיע היום וצוות אוויר אחר אמור לצאת. המצב ממש נוראי. ואני מבין שאין למה לחזור לעבודה מה גם כשמצב הרגל לא יציב עדיין. המצב מלחיץ את כולם. זה אומר, שאם המצב ממשיך כך או שהולכים לפטר או שהולכים להוציא עובדים לחופשות יזומות.

במהלך היום תפסתי את עצמי בוהה מול צג המחשב או שעושה את הגובלן שהשכנה שלי נתנה לי לעשות וחושב מה אני הולך לעשות הלאה אם המצב הולך וממשיך כך? בעצם אין סיכוי לחפש במלון אחר עבודה כי גם בשאר המלונות מקצצים שעות ואולי מקצצים עובדים, בגלל הביטולים כתוצאה מוירוס הקורונה. נושא הסבה מקצועית תופס תאוצה: חוזר לשקול לצאת לקורס מטעם לשכת התעסוקה שיהווה מבחינתי הסבה מקצועית.

**************

את הפרק שפרסמתי אתמול - "מכתב לאמא" - הרבה לא קראו. מי שכן קרא (18 קוראים) אני מניח שלא יכל שלא לבכות. הדברים נכתבו מדם לבי. אני לא מתכוון לחזור על הדברים שנכתבו. היום לא טרחתי להתקשר לאמא שלי וגם לא ציפיתי לטלפון ממנה.

נותן לדברים להירגע. מה גם שמאוד נפגעתי ממנה.

(לא נראה לי שנחזור לדבר).

**************

מחר זה יום המומולדת שלי. חוגג 51. זה הולך להיות יום שיגרתי, מבחינתי. 

לא מצפה לכלום. מאף אחד ומאף אחת.

חברת ילדות שלי מבית הספר היסודי - שנולדנו באותו יום, באותו בית חולים, בהפרש של חמש שעות - לימדה אותי לא לצפות לכלום פשוט ליזום מפגש חברתי של שניים / שלושה חברים לקפה ועוגה וזהו. החברה אוהבת אנשים שיוזמים. לכן, הזמנתי מספר חברות וגם את השכנה שלי לקפה ועוגה אליי לבית, ביום שני יום אחרי יום ההולדת שלי. הדגשתי בלי מתנות. פשוט לבוא עם מצב רוח.

אני צופה שאתחיל לקבל ברכות בפייסבוק החל משעה 00:00 

(פתאום תופס את עצמי שוקע במצב רוח תוגתי: הידיעה שאחותי לא תתקשר לאחל לי מזל טוב וגם אף אחד מבני משפחתה. אבא שלי לא בחיים על מנת שהוא יברך אותי כמו שהיה מברך אותי כל יום הולדת. הויכוח עם אמא שלי שבגללו אנחנו לא מדברים מאתמול בבוקר.)

****************

למדתי עם השנים שהכל זיוף אחד גדול.

אין תוכן. אין אמת. חיוכים מזוייפים. ענייני תועלת ורווח אישיים.

עושים ניתוחי עפעפים, הגדלת חזה, מילוי שפתיים, וכו'. למה לא להישאר עם הטבעיות?
איפה הכנות, הרעות האמיתיים? בודדים יש חברויות אמיתיות.