על הדבש ועל העוקץ

בראשית דבריי אני מבקש להודות.
כן, אתם קוראים נכון..............
אני מעוניין להגיד תודה רבה.
לעומאן לארצות הברית של אמריקה ולגרמניה: שיש לי 46 קוראים, 30 קוראים ו - 24 קוראים, בהתאמה, את הפרקים בבלוג שלי. זה לא מובן מאליו. זה כבוד גדול.
רק בישראל, כמו בישראל, יש לי 19 קוראים בבלוג שלי.

***************
בשעות האחרונות אני קורא את התגובות, ההתלהמות את ההתקפות בכל הרשתות החברתיות על אמנון אברמוביץ' ורינה מצליח, כשהם נותנים הפרשנויות שלהם על התנהלות ראש הממשלה וממשלתו.
על אמנון אברמבויץ' תרשו לי לאמר, אני מעריך אותו לא בגלל גבורתו ופציעתו באחת מהמלחמות אלא בגלל שהוא אומר דברים שאומנם הם קשים לכשעצמם. אפשר להסכים איתו ואפשר לא להסכים איתו. אבל הוא אומר דברים נוכחה, באומץ רב כיאה לישראלי מצוי. אישית, אני אוהב להקשיב לו קשב רב.
על רינה מצליח אני ממש לא סובל להקשיב לה, בלשון המעטה, אם זה לפרשנויות שלה, אם זה כשהיא מנחה את התוכנית במוצאי שבת "פגוש את העיתונות". אומנם היא לא טיפשה, מטומטמת, לטעמו של שר הביטחון "המהולל" שלנו בנט, היא די חכמה אבל לא חכמה בשביל להשכיל להיות עיתונאית ניטרלית כפי שמתבקש ממנה. בעבר אהבתי להקשיב לה בשנים האחרונות ממש לא סובל להקשיב לה ולא סובל את הופעתה בטלוויזיה.
אני רק תוהה מדוע אין מתקפה על עמית סגל כמו שתוקפים את אברמוביץ' ואת מצליח על הפרשנויות שלו את הצד הימני של המפה ואף מפרגן, מהלל, את ראש הממשלה??!!! בעיניי זה אותו משקל, דין רינה מצליח ודין עמית סגל על "פרשנויותיהם הניטרליים".
למען ההגינות והיושרה, אני לא מכיר אף אחד ואחת מהם. אין לי גם קרבה משפחתית, כזאת או אחרת, לאף אחד ואחת מהם.
****************
תגידו אולי בגלל הגיל המתקדם שלי (51) ואולי בגלל שאני יליד הארץ אני מרשה לעצמי להגיד ישירות את מה שאני חושב. לטוב ולרע. אני יכול להעיד על עצמי, מבלי שזה יישמע שחצני ויהיר: הפה והלב לי שווים. לעולם לא אגיד למשהו או למשהיא ברבים את הדברים אלא בשש עיניים, כי אני אבו ארבע.
יש כאלה שאוהבים את הכנות והישירות שלי. יש כאלה שלא אוהבים. מי שלא אוהב, זב"שו.
אין על הכנות ואין על הישירות. הכי טוב להגיד את האמת לטוב ולרע.