אוי קורונה שלי
נראה לי שבקרוב ימציאו שיר חדש בצל וירוס הקורונה.
"אוי קורונה שלי /
אוי קורונה שלי/
'אהבתי' לך קורונה שמורה/
היית או שזה חלום רע?"
***************
ענף המלונאות קורס.
100 בתי מלון נסגרו. עוד 100 בתי מלון בדרך להיסגר. הנהלות בתי המלון שולחים חלק מהעובדים שלהם לחופשות ללא תשלום עם טפסים לביטוח לאומי על מנת שיקבלו דמי אבטלה ואת החלק האחר מפטרים. על פי התקנות החדשות ביטוח לאומי ישלמו דמי אבטלה למי שעבד חצי שנה ברציפות, במקום שנה, בעקבות זאת הרבה עובדים מבולבלים. כל הענף הזה קורס: הוא הראשון שנפגע והאחרון שמתאושש. גם אם ימצא חיסון כנגד הוירוס קורונה והמשק יחזור לפעילותו התקינה לענף המלונאות ייקח לפחות שנה וחצי להתאושש ולא ימצאו עובדים מהימנים ומקצועים שיחזרו לתחום הזה, מי שנשאר בורח מהענף כאילו ראה שד.
אישית, כבר נמאס לי מתחום המלונאות, זה לא זה כמו מלפני 27 שנה. נקודה. סוף פסוק. השאלה היא: מה אני הולך לעשות, אם וכאשר רוע הגזרה תבוא עלינו גם כן? בתור התחלה, אני אלך לביטוח לאומי ואחתום בלשכת התעסוקה חתימה דיגיטלית, כי בלשכת התעסוקה אין קבלת קהל בגלל וירוס הקורונה רק בכדי לשמוע מה יש להם מה להציע לבן 51 כמוני. אם בעברי פסלתי את האבטחה היום אני כבר לא פוסל בכלל, למרות שזה נמצא אצלי בעדיפות שנייה / שלישית. כבר לא יודע באיזה תחום לחפש עבודה חלופית, במידה ואצטרך, חוץ מזה לא נראה לי שאף מקום עבודה יקלוט עכשו עובדים חדשים לאור המצב.
******************
אני הולך לבטל את התור לצילום CT חוזר לרגל שיש לי בשעה 03:00 לפנות בוקר של מחר בבית חולים "אסותא" ראשון לציום מהסיבה הפשוטה: כבר שלשום בלילה התחלתי להיות עם נזלת בלי חום.
אתמול עוד הלכתי לישון בשעה 18:00 בערב לאחר שלקחתי כדור אופטלגין 500מ"ג ולאחר שש שעות עוד כדור אחד. אלפונסו לא הבין מה קרה שהלכתי לישון כל כך מוקדם. הוא התעורר בסביבות השעה 19:30 והתחיל לחפש אותי מה גם שהיה רעב לא רצה לאכול עד שהוא הבין שאני בבית. כשקמתי באותה שעה לשירותים מצאתי אותו די בהיסטריה ואת עצמי מזיע כולי, משום שכיסיתי את עצמי באיזה שלוש שכבות של שמיכות, די שמחתי על זה שאני מזיע כי אני מוציא את החיידקים של הצינון. מזל שאני עדיין בחופשת מחלה בגלל הכאבים ברגל כך שלא אצטרך להכניס את עצמי לבידוד מיותר, גם ככה אני בבידוד.
רק רוצה להכניס את עצמי למיטה אחרי שאני נוטל את הכדור אופטלגין 500 מ"ג השלישי ולישון. גם ככה אני לא אפסיד שום דבר מה שיקרה בחוץ: הולך להיות היום גשום. אלפונסו לפחות ישמח שאני יישן לצידו במיטה.
******************
הרחובות ריקים מאדם ואם ישנם אנשים ברחוב חלקם מסתובבים עם מסכות על פניהם, שזה כל כך ברור ומתבקש.
מעט מאוד רכבים בכבישים. כמעט אין נוסעים באוטובוסים, שברובם נוסעים ריקים מנוסעים.
"אוי קורונה שלי /
אוי קורונה שלי/
'אהבתי' לך קורונה שמורה/
היית או שזה חלום רע?"
***************
ענף המלונאות קורס.
100 בתי מלון נסגרו. עוד 100 בתי מלון בדרך להיסגר. הנהלות בתי המלון שולחים חלק מהעובדים שלהם לחופשות ללא תשלום עם טפסים לביטוח לאומי על מנת שיקבלו דמי אבטלה ואת החלק האחר מפטרים. על פי התקנות החדשות ביטוח לאומי ישלמו דמי אבטלה למי שעבד חצי שנה ברציפות, במקום שנה, בעקבות זאת הרבה עובדים מבולבלים. כל הענף הזה קורס: הוא הראשון שנפגע והאחרון שמתאושש. גם אם ימצא חיסון כנגד הוירוס קורונה והמשק יחזור לפעילותו התקינה לענף המלונאות ייקח לפחות שנה וחצי להתאושש ולא ימצאו עובדים מהימנים ומקצועים שיחזרו לתחום הזה, מי שנשאר בורח מהענף כאילו ראה שד.
אישית, כבר נמאס לי מתחום המלונאות, זה לא זה כמו מלפני 27 שנה. נקודה. סוף פסוק. השאלה היא: מה אני הולך לעשות, אם וכאשר רוע הגזרה תבוא עלינו גם כן? בתור התחלה, אני אלך לביטוח לאומי ואחתום בלשכת התעסוקה חתימה דיגיטלית, כי בלשכת התעסוקה אין קבלת קהל בגלל וירוס הקורונה רק בכדי לשמוע מה יש להם מה להציע לבן 51 כמוני. אם בעברי פסלתי את האבטחה היום אני כבר לא פוסל בכלל, למרות שזה נמצא אצלי בעדיפות שנייה / שלישית. כבר לא יודע באיזה תחום לחפש עבודה חלופית, במידה ואצטרך, חוץ מזה לא נראה לי שאף מקום עבודה יקלוט עכשו עובדים חדשים לאור המצב.
******************
אני הולך לבטל את התור לצילום CT חוזר לרגל שיש לי בשעה 03:00 לפנות בוקר של מחר בבית חולים "אסותא" ראשון לציום מהסיבה הפשוטה: כבר שלשום בלילה התחלתי להיות עם נזלת בלי חום.
אתמול עוד הלכתי לישון בשעה 18:00 בערב לאחר שלקחתי כדור אופטלגין 500מ"ג ולאחר שש שעות עוד כדור אחד. אלפונסו לא הבין מה קרה שהלכתי לישון כל כך מוקדם. הוא התעורר בסביבות השעה 19:30 והתחיל לחפש אותי מה גם שהיה רעב לא רצה לאכול עד שהוא הבין שאני בבית. כשקמתי באותה שעה לשירותים מצאתי אותו די בהיסטריה ואת עצמי מזיע כולי, משום שכיסיתי את עצמי באיזה שלוש שכבות של שמיכות, די שמחתי על זה שאני מזיע כי אני מוציא את החיידקים של הצינון. מזל שאני עדיין בחופשת מחלה בגלל הכאבים ברגל כך שלא אצטרך להכניס את עצמי לבידוד מיותר, גם ככה אני בבידוד.
רק רוצה להכניס את עצמי למיטה אחרי שאני נוטל את הכדור אופטלגין 500 מ"ג השלישי ולישון. גם ככה אני לא אפסיד שום דבר מה שיקרה בחוץ: הולך להיות היום גשום. אלפונסו לפחות ישמח שאני יישן לצידו במיטה.
******************
הרחובות ריקים מאדם ואם ישנם אנשים ברחוב חלקם מסתובבים עם מסכות על פניהם, שזה כל כך ברור ומתבקש.
מעט מאוד רכבים בכבישים. כמעט אין נוסעים באוטובוסים, שברובם נוסעים ריקים מנוסעים.
תגובות