The Parade of Polly

בפאוויה, בקרב המפורסם, נשבה מלך צרפתי, פרנסואה הראשון, וזכה לאלמוות בספרי הציטטות באמרתו: " הכל אבוד מלבד הכבוד".

המנהיגים ומשפיעי דעות של היום משולים לאפיפיורים ובישופים מדברים נגד גאווה ושאפתנות והם עצמם שקועים בהן עד לצווארם. הם מטיפים לצניעות ומחזיקים פילגשים. הם חושבים רק על העולם הזה ועל ענייניו. לא אכפת להם מה קורה לנשמה. הם הפכו את הכנסייה (קרי: המדינה) לבית בושת. זונה היושבת על כיסאו של שלמה המלך וקורצת את העוברים ושבים. מי שיכול לשלם נכנס ועושה כחפצו, אבל מי ששואף לטוב נזרק החוצה. וכך, כנסייה שזנתה, גילית את חרפתך לנגד עיני העולם כולו ונשמת אפך המורעלת עולה לשמי השמים.

הסכנה החמורה ביותר הנשקפת למנהיג כלשהו טמונה בעובדה כי בהיותו מוקף חנפנים אין הוא שומע לעולם את האמת על עצמו ובסופו של דבר איננו רוצה לשמוע אותה.

במצבה הנוכחי מוטלת המדינה על הקרקע כמו עליו המתים של עץ בחורף. מתי שררה בקרב בני האדם מידה רבה שח הזנחה ובוז רב יותר מכל הקדוש כלפי הסקרמנטים וכלפיי מצוות הקודש? מתי היו דתנו ואמונתנו ללעג רב יותר, מצד המעמדות הנמוכים ביותר אפילו? מתי, למרבה הצער, היה קרע איום יותר במדינה?מתי הייתה המלחמה מסוכנת יותר, מתי היה האויב חזק יותר, מתי היו הצבאות אכזריים יותר?
הטיעון המפתה של הריאל פוליטיקל, כפי שהראתה ההיסטוריה לעיתים קרובות, יש לו תוצאה טבעית: בתהליך השגת העוצמה ננקטים אמצעים המשחיתים את הנוקט בהם או הופכים אותו לברוטאלי ואז הוא מתעורר לגלות כי העוצמה נרכשה במחיר אבדנם של המידה הטובה או של המטרה המוסרית.

כפי שאמר ברנרד הקדוש לנוצרים: " אלה השקועים בחטא אינם יכולים עוד לחוש בסירחון מעשיהם הרעים". השם הרע שיצא לישראל היה לשיחה בפי העולם כולו. אם עומדים אנו להשיב אל אמונתנו את האויבים ואת מי שנתפקרו, חשוב יותר לשקם את המוסריות ההרוסה ולהשיבה לדרך הישר את המסורתית מאשר לטאטא בספינותינו.

זוהי פנייה אחרונה למנהיגים שלנו לפני שיקרה משהו: שלוש עמדותיהם הבולטות - עיוורון כלפי התרעומת המתפשטת בקרב עמנו, מתן בכורה להאדרת שמם, אשליה כי מעמדם הבלתי פגיע - הם היבטים הקבועים של האיוולת

מי שלא יבין את המשל לא יבין גם את הנמשל.


****************************


ראשי ממשלה עזבו את תפקידם בגלל שחיתויות, וקבלת טובות הונאה.

לפחות ראש ממשלה אחד - טוב או רע שר ההיסטוריה הנצחי ישפוט אותו - פירק את הממשלה והלך לבחירות בגלל לחץ של השרים שלו - ברק וליבני - על רקע החשדות כנגדו. ישב בכלא, שוחרר מהכלא ברזון ובהשפלה גדולה.

ישנם שרים בממשלה הנוכחית שרואים, יודעים שראש הממשלה שלהם פשע בנגע השחיתות. ולא אומרים דבר ולא עושים דבר וחצי דבר בנושא. רק יושבים על כיסאות העשויים מעור הצבי ונהנים ממנו ואף עושים כל דבר ודבר לפגוע בשלטון החוק, לפגוע בבג"ץ, ממשיכים את ההקצנה הקיימת בקרב החברה, מנסים לפגוע בצבא ההגנה לישראל שהוא צבא העם - שללא ספק חשובה בעיניי האחדות העם סביבו וחשובה בעיניי הסוגייה בגיוס כללי לכולם ימין ושמאל, חילוני ודתי.

ראש הממשלה הנוכחי פועל לטובתו האישית בלבד ולנהנתנתו ובני משפחתו בלבד. פועל למען עצמו ולמען הישרדתו בשלטון ולא פועל למען העם והמדינה, שאותה אנחנו אוהבים: לא משנה אם אתה סמולני או ימני, חילוני או דתי. ראש ממשלה שמתחרה עם שר ימני ודתי עם כיפה סרוגה היושב בממשלתו על קישוש קולות מאותו מחנה - מחנה הימין - ומי מביניהם ימני יותר ומי מביניהם קיצוני יותר. אותו שר בשיתוף הפעולה עם שרה אחרת ממפלגתו - חילונית - מנסים בכל כוחם לפגוע בשלטון החוק ובבג"ץ. וכשזה בא לחוק שאין לפרסם המלצות משטרה בחקירות ראש ממשלה קולם נדם למרות הבנתם וידיעתם שזו פגיעה ביציבות השלטון והממשלה, הרשות המבצעת. למרות הבנתם וידיעתם ששר האוצר בממשלה - טוב או לא טוב, ששר ההיסטוריה ישפוט אותו - מדבר נגד החוק הזה. אותו שר האוצר, כשנבחר לכנסת על חשבון קולם של הבוחרים של יאיר לפיד והמחנה הציוני / עבודה, חושש לפעול כנגד הממשלה ואם כאשר יתפטר - מאחר והוא קול המאזניים - ויוביל את המדינה לבחירות הוא לא בטוח שהוא ייבחר שוב לכנסת.

ראש הממשלה הנוכחי - טוב או לא טוב, ששר ההיסטוריה הנצחי ישפוט אותו לא אנחנו נשפוט אותו - פועל במדינות העולם מתוקף היותו גם שר החוץ ומציג מערכות יחסים דיפלומטיים מעולים עם מדינות העולם. אבל, ברגעים קריטיים בהצבעות חשובות באו"ם / שמו"ם הן פועלות כנגדנו. נשאלת השאלה: אז למה לנו כל זה??!!!

אני לא בחרתי בראש הממשלה הזה. לא פיללתי לראש ממשלה הזה. כפי שהוא אוהב לציין השכם וערב: "אם יישכחך ירושלים תכרת ימיני". על אותו משקל הפסוק החשוב הזה: "אם אצביע לימין ההזוי הזה תכרת ימיני". בהחלטה אחת שלו אני בעד ואני מסכים: עזיבת אונס"קו לאור החלטות האו"ם / שמו"ם כנגד ישראל וכנגד ההכרה בירושלים כבירת מדינת ישראל. כמו שהעולם לא עומד כנגד ההכרה בפריז כבירת צרפת, בלונדון בירת בריטניה הגדולה, אנקרה כבירת טורקיה, אתונה כבירת יוון, קהיר כבירת מצרים, רבת עמון כבירת ירדן - שהעולם לא יעמוד כנגד ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל.

ראש ממשלה ושר האוצר שלו, מבחינתי, כאזרח מדינת ישראל המודאג, העניים נהיים יותר עניים והעשירים נהיים יותר עשירים. האזרחים לא יכולים לסגור את החודש למרות שהם עובדים ועובדים. אותם אזרחים חיים על חשבון הלוואות עם ריבית קצוצה. חלקם אף מאבדים את קורת הגג שלהם, והנשואים מביניהם אף מתגרשים בגלל המצב הכלכלי והילדים חיים בין שתי בתים ועדים למריבות וכעסים בין שני הצדדים.

טוב יעשה ראש הממשלה, נתניהו, שיקום וייתפטר, וטוב יעשה שעה אחת קודם ויפנה את הזירה הפוליטית לטובת מנהיג אחר מהליכוד. אבל, שילך ויתעסק בלהגן על שמו הפוליטי ושיתנקה מכל הפרשיות שהוא טובע בהן - תיק 1000, תיק 2000, תיק 3000, תיק 4000 - ושייתן למשהו אחר לנהל את המדינה שהיא גם ככה לא מתנהלת!!!
אתה לא רוצה לפרק את הממשלה? עשה כמו שמנחם בגין עליו השלום עשה: התפטר מראשות הממשלה ומינה תחתיו את יצחק שמיר עליו השלום לראש ממשלה, בעצם הצעד הזה לא נכנסים לסחרחורת בחירות ולהוצאות כלכליות מיותרות.


נזכרתי בדבריו של הרמטכ"ל אמנון ליפקין - שחק ז"ל. מעניין לקרוא את הדברים שאמר על ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, שתחתיו שירת כרמטכ"ל כשהוא הכריז על מועמדותו לכנסת בזמנו:

"אני עומד כאן היום חצי שנה אחרי שסיימתי תפקידי כראש המטה הכללי. באתי היום להתגייס שוב. הפעם כאזרח, למשימה דומה: להגנת המדינה באחת התקופות הקשות שידעה - לא מבחוץ, מבפנים.
אני מביט סביבי על המדינה שבה חייתי את כל חיי, מדינה שאני אוהב וששירתתי ב- 36 השנים האחרונות את משימותיה העיקריות בביטחון, מדינה שלמענה לחמתי, שבשמה נהרגו רבים כל כך מהחברים שלי, מבני הדור שלי ומפקודיי היותר צעירים. ואני כאן היום כי אני מודאג. אני מאוד מודאג. אני מודאג איך קרה שהארץ הנפלאה הזאת שלנו, שידענו לעשות בה כל כך הרבה דברים טובים ונכונים, ושיש בה המון אנשים שרוצים טוב, ורוצים לחיות בטוב, ורוצים לחיות בשלום אחד עם השני וגם עם הסביבה, לחיות בנחת - הפכה להיות קרועה. מחלוקות פנימיות, שנאה ואלימות. איך קרה שהתרחקה התקווה.

מאז שנבחר בנימין נתניהו לראש הממשלה, הופכות המחלוקות, לגיטימיות ככל שתהיינה, לתהום של שנאה. חילוניים נגד דתיים, ותיקים נגד עולים, אשכנזים נגד מזרחים, ימין נגד שמאל, מדינה במלחמה. מלחמה עם עצמה. מלחמה פנימית שעלולה להביא לאסון אם לא נדע לבלום בזמן.

האלימות משתלטת על חיינו ואין איש שייעצור אותה... אנשים מושפלים בשל מוצאם, אנשים מותקפים בשל אמונתם, עמדותיהם וסיגנון חייהם. אין סובלנות ואין סבלנות. מספיק לקרוא למישהו מתנחל או שמאלן, כדי לפסול גם אותו וגם את דעותיו, וגם לא להקשיב, גם אם יש למה.

שמתם לב שאנשים ברחוב מחייכים פחות?

האחריות על מה שמתרחש כאן בשנים האחרונות, מוטלת על כתפיו של בנימין נתניהו. הוא רואה את הקרע. הוא מקשיב ושומע את הקולות. הוא מבין את הסכנה, אבל הוא משתמש בזה לצרכיו שלו. נתניהו מסוכן לישראל. נתניהו צריך ללכת."

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תראו אותי

סרטן זה סרטן

ימים טרופים