חשבון נפש
קמתי הבוקר אחרי שינה טובה ועמוקה, למרות שישנתי אתמול שנ"צ של שעה וחצי. קמתי עם אנרגיה ירודה. לא כל כך בא לי לצאת לעבודה היום למשמרת ערב וגם להשאיר את אלפונסו לבד דווקא כשבערב אמור לרדת שוב גשם. זה לא בגלל הנובי גוד שחל היום בלילה, גם ככה מעולם לא חגגתי את הנובי גוד, גם כשהייתי עוד גר בבית הקודם שלי והשכנה שהייתה לי שם - קיר המטבח משותף - עוד לפני שהיא כעסה עליי שמכרתי את הבית היא חגגה והזמינה אותי פעמיים לחגיגות ואכלתי סרטים אחרי שהצטרפתי לחגיגות הללו. המחשבות מתחילות לרוץ שוב בראשי..... נזכר בשנה ושמונה חודשים הללו מה עברתי בכל החודשים הללו....... הביקור הקצר בבית חולים אתמול בשביל להאריך את כרטיס הירוק שהוא בעצם הטופס 17 בעוד שנה לא עשה לי טוב בכלל: כל הרגשות צפו להם שוב. נזכרתי איך במשך חודשיים הייתי הולך ובא לבית חולים בשביל לקבל את ההקרנות היומיות - ראשון עד חמישי - על תופעות הלוואי. עוד הייתי עושה את זה לבד בתחבורה הציבורית. כשהייתי חוזר הביתה רווי במים ורק רוצה להתפנות ואלפונסו מיילל לו משמחה ומרגיש איך אני מוקרן וסובל לי. נכון, עברתי את התקופה הזאת כמו גדול וכבר חו