לקחתי חופש
מהחיפושים!!!!!!!
הפסקתי לחפש אותך. אני התעייפתי. אני מותש. אני לא רוצה יותר. לא רוצה יותר לחפש אותך. איך שאני מתחיל אני מתוסכל ישר. מאז שנפרדתי אני מתוסכל. ולא בא לי להיות כזאת. אני רוצה להיות שמחה. אז החלטתי שמהיום אני לא מחפש אותך, די כמה עוד אפשר? כל פעם כשאני מדבר עם מישהו חדש אני חושב שהוא האחד ובסוף אני מתאכזב. אז למה לי?
יש דברים יותר מעניינים לעשות ואפשר גם לשמוח בלי זוגיות. נכון........ נכון שזה קשה: במיוחד בלילה ללכת לישון לבד אבל מה זה עוזר כשאני חושב על זה? זה רק מביא לי יותר דמעות ולא בא לי לבכות!!
בא לי להנות מהדברים הקטנים. בא לי להיות כמו שהייתי: הייתי ילד שמח ומאושר תמיד. נכון שאני חוזר לזה לאט לאט. אבל דוגרי? לא בא לי יותר אפילו להתחיל את מערכת היחסים. למה???
שוב יהיו דאגות ושוב יהיה בכי או תסכול ומי יודע מה עוד….... אז למה לי?
עדיף כבר להיות לבד. נכון שזה כייף זוגיות, אבל גם כייף לפעמים לבד. נכון לא התרגלתי אני לא מכיר מה זה
אבל תמיד יש פעם ראשונה. אז כן לקחתי חופש: מכל החיפוש, מטינדר ועוד מלא אפליקציות מפגרות. כי תכלס??? זה גם לא עוזר: סתם בזבוז זמן. סתם תקווה. הכל סתם פשוט.
ומי יודע? אולי אני שוב יתעקל בזבל כמו שפגשתי. הספיק לי זבל בחיים לא רוצה יותר. רוצה לחזור מהחופשה ולהשתנות במחשבה. שזוגיות זה נורא חשוב לא כי זה לא !!
יש גברים רווקים אז אני אחד מהם אני במעגל הזה. בגלל זה לקחתי..............
חופש!!!!!!!
(במיוחד שבעשרה הימים האחרונים קיבלתי סכינים בגב מאנשים שלא ציפיתי מהם. תודה. באמת תודה רבה לכם.)
תגובות