אנרגיות חיוביות


זה נהיה מפחיד להסתובב ברחובות.

כל מבט, כל מילה, מתפרשים בצורה לא נכונה.

אנשים נדקרים במעברי חצייה רק בגלל שיש להם אור ירוק ולרכבים, אופנועים, יש אור אדום. אישית, אם אני לא צריך לחצות כביש במעבר חצייה וגם אז זה בפחד אני מביט כלפיי מטה למדרכה.

אם אני לא צריך לצאת מהבית אני לא יוצא. מפחידה אותי המחשבה אם אני צריך לצאת לעשן במבואה של הבית שאני מתגורר בשעות הערב אני שוקל פעמיים שמא השכן שלי שהוא עבריין לשעבר לא ייצא אליי עם סכין, כי הוא ידוע כסובל מהתקפי זעם.

כבר לא מסב את תשומת לב של אנשים שהתיק שלהם פתוח מהפחד שמא יתקפו אותי. אני אומר לעצמי כל הזמן: "זו הבעיה שלהם, שיתמודדו".

טוב שאני כבר לא עובד בבית מלון: אני מניח ששם רואים את האלימות המילולית אם לא את האלימות הפיזית בשיא כיעורה.

*********************

כבר הפסקתי לרדוף בלשמר קשרים עם אנשים שלא מעוניינים בקשר.

קשר אמור להיות דו צדדי ולא חד צדדי. מי שלא מעוניין.ת אז לא צריך.

כבר למדתי לחיות לבד בלי חוג חברים וחברות. זה נכון גם לגבי בני.ות משפחה.

גם לי יש את החבילה שלי. אני מעדיף להשקיע את האנרגיות החיוביות בבריאות שלי ובדברים שיעשו לי טוב.

לטעמי, זו סוג של אלימות מילולית ההתעלמות המוחלטת והיא לא פחות קשה וכואבת מאלימות פיזית, מי כמוני יודע את זה טוב מאוד: חוויתי על בשרי טוב טוב את זה.

(כבר כתבתי על זה מספר פעמים. אני לא מתכוון לחזור לדרוך במקום באותו נושא). 

**********************
מצאתי את עצמי בימים האחרונים שפשוט לא בא לי לאכול.

כמובן אני מקפיד על ארוחת בוקר עם ספל קפה גדול שאחריה אני שותה ספל קפה נוסף. 
יותר מאוחר לא בא לי לאכול ארוחת צהריים  ומחפש לסיים את היום באיזה נס קפה עם מספר ביסקוויטים בשעה 17:00 וזהו!!!! עד למחרת בבוקר. 
מודה ומתוודה: אני מודע לחשיבות ארוחת צהריים לא פחות מארוחת הבוקר ופשוט דוחף לפה איזה משהו רק בכדי להגיד שאכלתי משהו בצהריים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תראו אותי

סרטן זה סרטן

ימים טרופים