בגידה



השבוע הייתי אצל אורתופד מרפק כף יד שזו הייתה הפעם הראשונה שלי אצלו.

כל מטרתי בביקור הרפואי הזה שיבדוק אותי וייתן לי חוות דעתו. כבר בהתחלה הוא כעס עליי שאני מפריע לו כי התשובה שלו לא תהיה שונה משני הרופאים שהייתי אצלם. לא נתן לי את האפשרות אפילו לדבר ולהסביר את עצמי שבעצם אני רוצה לדעת מה מצב היד המרוסקת שלי, נכון לאותו יום. הוא פשוט הביא אותי למצב של כמעט בכי. רק אז הוא התרצה והסביר לי שאם אעשה ניתוח זה לא יעזור בכלל כי בעצם תהיה חזרה של היד לאותו מצב שהיא נמצאת היום. היד תשאר כמו שהיא ושלא תחזור למה שהייתה ושעליי לנצל את טיפולי הפיזיותרפיה עד כמה שאפשר ועד שנה מאז מקרה תאונת העבודה. רק אז הוא הועיל בטובו לקום ולבדוק את היד. שהוא ראה שפתחתי את הקלסר שלי של כל התיעוד הרפואי של היד אז הוא הבין שיש מולו אדם מסודר שנלחם לקבל את האינפורמציה המדוייקת.
כשיצאתי מאצלו שמתי לב שהוא לא נתן לי סיכום ביקור רפואי ונאלצתי לחכות שהפאציינטית שנכנסה אחריי תצא על מנת לבקש זאת ממנו. הוא עוד בשיא חוצפתו אמר: "אתה צריך את הסיכום ביקור רפואי רק בכדי לעבות את התיק הרפואי שלך". באותו רגע ממש רציתי לענות לו אבל שתקתי רק רציתי לקבל את הסיכום ולברוח ממנו.

על פי הסיכום שלו: PT/OT (אין לי מושג וחצי מה זה) - שיפור קל בלבד. כעת ישור 
                            כיפוף 30-70, סופינציה 80, פרונציה 10.

המסקנות שלי

1. לא הולך יותר לאורתופדים מומחים לכירוגיה כף יד. הם לא עוזרים כשצריכים אותם. רק 
    תנו להם לעשות עוד ועוד ניתוחים בכדי לקבל עליהם כספים לכיסם הפרטי.
2. עליי להשלים עם העובדה שאני אהיה נכה לגבי יד שמאל שלי. לצערי הרב.
3. עליי לנצל את הפיזיותרפיה ואת טיפולי הרפואה המשלימה (שיאצו, דיקור סיני)
    עד כמה שאפשר.
4. עליי להתחיל לטפל בנפש שלי ולהתחיל לקבל שיחות עם איש מקצוע בכדי לצאת
    מהפלונטר הנפשי שאני נמצא. 
5. להתכונן לוועדה הרפואית החוזרת של ביטוח לאומי שלאחריה להתחיל לבחון לעשות 
    הסבה מקצועית דרך לשכת התעסוקה או למצוא עבודה אחרת שלא בענף המלונאות:
    שהרי אני די ריאלי לגבי מה שקורה בענף המלונאות וגם ככה אני לא יכול לתפקד 
    בקבלה של מלון עם יד אחת שמצפים שתעשה אלף ואחת משימות תמורת שכר מינימום.
6. אף רופא מקצועי בתחום אורתופדיה כף היד ומרפק לא יסביר לי מה הולך לקרות 
    איתך להבדיל ממחלקות האונקולוגיה בבתי החולים.
7. כרגע המצב הוא כזה שאני מתבודד ואם אין צורך לצאת לטיפולים או לבקר את אמא שלי
    אני לא יוצא. זה לא טוב בעליל. עליי לצאת לקבל את הביטחון. לחזור לשיגרה כמה 
    שאפשר ולמרות המגבלה.
8. עליי להיעזר ביד הפגועה עד כמה שאפשר ולמרות הכאב. 

כנראה הייתי צריך לקבל את סטירת הלחי, כדימוי, בכדי להבין שליי להתחיל לחזור לשיגרה כמה שאפשר.

*********************
אתה לא מתקשר אליי, אני מבין.
לא רוצה להיפגש איתי, גם מבין.
אתה לא מתגעגע אליי, גם מבין אותך .
כבר לא חושב עליי, גם את זה אני מבין.
כבר לא אכפת לך ממני, גם מבין אותך .
אני מבין אותך ולא דוחף את האף שלי לחיים שלך !
אבל שאתה תראה אותי עם מישהוא אחר,
מחזיר לך באותו מטבע
אני מקווה שגם אתה תבין אותי !

*********************
בגידה היא מתנה.
כן, שמעתם נכון. בגידה היא אחת המתנות הגדולות ביותר שאתם יכולים לקבל מאדם.
בפעם הראשונה שבגדו בי נשבר לי הלב, הייתי שבור, מרוסק, גמור, בתחושה שקרס עליי העולם.
כל מה שחשבתי זה איך הוא מעיז אחרי כל מה שעברנו לעשות את זה?
איך אין לו בושה?
ולמה זה מגיע לי?
מה לא הייתי מספיק טוב בשבילו? הייתי מרוסק במשך שבועות.
אבל עם הזמן הבנתי דבר אחד חשוב.
זה בכלל לא קשור אליי.
כשבן אדם בוגד בך זו תמיד אשמתו.
אתה לא אשם בזה שאף אחד הוא חרא.
זה לא קשור אליך.
ואין שום סיבה לבכות, להתאבל ולהרגיש רע בגלל שבן אדם אחר הוא חתיכת שיט חסר כבוד ואמון. להפך.
זו מתנה ומתנה ענקית. כי עכשיו יש לך הזדמנות להעיף את הגועל הזה מהחיים שלך. תאר לך שהיית צריך להשאר איתו?
אז כן זה אולי כואב ולפעמים לא נעים,
אבל כשמסתכלים על זה נכון זה יכול להיות אחד הדברים הטובים,
כי מי צריך להשאיר חרא בחיים?

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תראו אותי

סרטן זה סרטן

ימים טרופים