הכל עובר חביבתי

בסופו של יום:

הצלחתי ליצור קשר עם הפסיכולוג שטיפל בי כשהייתי תלמיד תיכון, בזכותה של היועצת בבית ספר שהצליחה לזהות שעובר עליי משהו שיגרה אותי לשיחות במרכז הפסיכולוגי - חינוכי בעיר שלי. זה היה תהליך ארוך וקשה רגשי ונפשי עד אשר הצלחתי בסיפור הנוראי ההוא.

מאז עברו כבר שנים טובות. עשיתי הרבה עבודה קשה עם עצמי. עשיתי טעויות שאיכשהוא קשורות לאותו מקרה. למדתי מהטעויות הללו. נהייתי חשדן בערוב חיי. למדתי לא לסמוך על אנשים.

להסתמך על קופת החולים שאני משלם לה הרבה מאוד מאז שהייתי בן שנה - זה היה בשנת 1970 - אני כבר לא יכול.

למרות הכל ועל אף התנגדותה של אמי שתבדל לחיים ארוכים אני הולך אל אותו פסיכולוג.

חשובה לי הבריאות הנפשית והגופנית שלי - אין מי שיידאג לה חוץ ממני.

מה גם אני יודע שהביקורת כלפיי קופת חולים "מכבי שירותי בריאות" לא תעזור. ככה הם מתנהלים. לעבור לקופת חולים אחרת מי מבטיח לי שההתנהלות שם תהיה שונה? זו נבלה וזו טרפה. במילים אחרות: כל קופות חולים הן אותו דבר יודעות לגרוף על חשבון המטופלים שלה כספים ובשעת הצורך הן מקשות על המטופלים.

***********************

אני מפנים שאצטרך לחיות עם הנכות ביד שמאל.

זה לא קל.

זה מאוד מתסכל.

מה יועיל לי לבכות, לקטר?

אצטרך ללמוד לחיות ולהתנהל למרות ההגבלה. כמו שאני הפנמתי שאני מחלים ממחלת סרטן הערמונית ושעליי לעבור ביקורת כל חצי שנה בנושא אצל האונקולוג שלי.

אני לא יכול להגיד שהחיים הם דבש כי אני רגיש לדבש.........

אולי החיים הם תותים עם או בלי שמנת.

***********************

אחרי הוועדה רפואית כירוגית אורטופדית של ביטוח לאומי בתאריך 14 בדצמבר 2022 לגבי המשך נכות תאונת עבודה אני אבחן את המשך דרכי המקצועית.

לחזור לענף המלונאות אני ממש לא רוצה לחזור. זו החלטתי הסופית.

אני אחליט ואבחן אחרי שאשב עם יועצת קורסים בלישכת התעסוקה. במילים אחרות, כבר הרבה זמן אני שוקל את נושא ההסבה המקצועית.

כרגע,

אני אמצה את טיפולי הפיזיותרפיה עד כמה שאפשר. גם ככה יש לי סדרת טיפולים ברפואה המשלימה גם לשנה הבאה אז גם את הנושא הזה אני ממצה כמה שאפשר.