יומן
סוג של יומן דיגיטלי. לא היו לי הרבה קוראים בהתחלה. גם לא היה לי קל לחדור את המודעות שאני מנהל, כותב בלוג כי אני נראה חנון דבילי שאפשר לעבוד עליי בקלות. הצהרתיי דבר אחד: "החלטתי לפתוח את הלב, את המחשבות ולתת לכם להיכנס. בגלל זה אני חושף את היומן האישי שלי. יהיה פה כייף ומצחיק. קצת בלבלת ולפעמים קצת עצוב ושוב כייף ומצחיק. זה יידבר אלייך ואלייך ולדוד שלך המוזר."
מאז...........
נכתבו 541 פרקים, לא כולל הפרק הזה. הגעתי ל - 30,302 קוראים, עד היום. אני גאה בנתונים הללו: לא בכדי הגעתי לכל הנתונים הללו. בבלוג שלי שפכתי את הלב, תיארתי את מה שהרגשתי בתקופות שונות, במיוחד בתקופת טיפולי ההקרנות נגד המחלה. היו כאלה שלא האמינו שאני זה שכתבתי את הפרקים, הטילו ספק ביכולות הכתיבה שלי. היו כאלה שטענו שאני כותב פרקים ארוכים. והיו כאלה שאהבו את הכתיבה שלי, לטעמם כל פרק שיקף את המציאות והיה פרק המשך לפרק הקודם לא הייתה כאן יד מכוונת.
אני כותב לעצמי. נקודה. סוף פסוק. אני לא כותב בשביל אחרים. (לא מצטדק. לא דופק חשבון. זה אני).
חייב לציין כי הכתיבה השתבחה עם השנים, עם כל הצניעות. כמו כן, הכתיבה עזרה לי להבין את הדברים אחרי שכתבתי אותם ולפני פרסומם. בנוסף לכך, דיללתי את מספר הקוראים כי עם השנים קיבלתי סכינים בגב מכמה וכמה "נשמות טובות" כשזיהו את נקודות החולשה שלי. אני יודע שאותם 9/10 קוראים האחרונים שאני שולח אליהם את הפרקים לא קוראים את כולם או לא קוראים בכלל.
שלא יהיה ספק לרגע: אני אמשיך לכתוב, שהרי תמיד כתבתי משחר ילדותי: בזמנו במחברות שלא הייתי חושף אותן כלל ועיקר היום זה יומן דיגיטלי עם קבוצת קוראים מהארץ ומחו"ל.
תגובות