כשאני מתיישב לכתוב אני מפעיל את ה - YOUTUBE.
אני אוהב לכתוב כשברקע ישנה מוסיקה שאני אוהב, כל יום משהו אחר, אומנם לא בפול ווליום אבל עדיין מפעיל. מה לעשות? ככה אני מתחבר ליקום, לאני שלי. ככה אני מסדר את המחשבות שלי. ככה אני נרגע.
********************
כשאנחנו מתעצבנים על אדם ישר צועקים לו: חיה.
הוא לא חיה. החיות יותר טובות מחלק גדול מאיתנו הבני אנוש (לצערי). אני עוקב וחי עם חיות המוון שנים. הן מעולם לא חשבו להזיק לי. ההיפך הגמור מזה.
אולי הגיע הזמן שתבקרו בגני חיות. ותלמדו מהחיות איך לכבד ולהעריך ולחיות עם האחר והשונה?? למרות שגני חיות זאת המצאה חולנית של בני אדם: לוקחים בעלי חיים מהבית שלהם ולמה ישים אותם לכלוב לשארית חייהם. ולמה?כדי לעשות כסף מהמבקרים שיוכלו להסתכל עלייהם ולהגיד: "ראיתי אריה, ראיתי ברדלס".
בעלי החיים מוסריים וטובים פי מיליון מבני אדם.
למה מקללים אנשים אומרים להם אתה חמור........ חמור הוא בעל חיים חכם מאין כמוהו.
ולמה כשמקללים אומרים אתה בהמה? בהמות הוא בעל חיים מדהים. וכך הלאה.
אין על מי שאוהב ומכבד בעלי חיים.
(אני יודע שלא יסכימו איתי. אפשר להסכים שלא להסכים. זו דעתי.)
********************
באופן שלא הפתיע אף אחד/ת, בגלל שאין סיכוי שהזמן יעצור, אחד הסודות הלא שמורים בלוח השנה הופר והשבוע חל יום הכיפורים.
למרות השנאה העזה שאני רוחש להודעות הטקסט, קיבלתי לא מעט כאלה. לא קראתי את כולן אבל ביניהן היו גם כמה הודעות כלליות שאני לא בטוח שנכתבו עבורי. כבר תקופה ארוכה שאני לא מייחד את יום הכיפורים למשימות מיוחדות כמו חרטה או מחילה כלשהי. מהצד שלי, זה נראה כמו שאנשים מבקשים סליחה בשם יום הכיפורים ומעטים האנשים שבאמת מתייחסים אליו כיום שבו אנחנו צריכים 'לעשות סדר בבויידם'. האמת שאני לא מבין למה צריך יום כזה אם מקפידים, או לפחות משתדלים, לשמור עליו מסודר.
אם אני יוצא מנקודת הנחה שלכל דבר יש סיבה ולכל פעולה יש תוצאה, אז ברור שיהיו פוגעים ויהיו נפגעים. אבל אני מעדיף לצאת מנקודת ההנחה שאדם לא עושה דברים במטרה לפגוע אלא פועל לטובת השיפור העצמי שלו וזה כבר סיפור אחר. כי במקרה הזה הוא לא פועל נגדי - הוא פועל לטובתו. אז למה אני צריך לבחור להיפגע? התשובה החד משמעית היא שאני לא צריך לבחור להיפגע.
כן, כי בסופו של יום זה עניין של מה שאנחנו בוחרים להרגיש - אם להיפגע או לא.
מצד שני, אולי כל העניין הזה של ה'לעשות סדר בבויידם' הוא בעצם לגרום לנו להתחרט ולבקש סליחה דווקא מעצמנו. על אותו משקל של מי שלא אוהב את עצמו, לא יאהבו אותו, אני מוצא שאני צריך לבקש סליחה מעצמי כי לא עשיתי מספיק בשבילי. סליחה שלא נתתי מספיק מעצמי, סליחה שאני לא מעריך אותי מספיק, סליחה שאני לא מודה מספיק. סליחה שאני לא אבא מספיק טוב. סליחה שאני לא בעל מספיק טוב. סליחה שלפעמים אני מאשים במקום לקחת אחריות. סליחה שאני עדיין מחפש איך להשלים עם עצמי ואת עצמי.
חשבתי על זה שאולי בכלל אלוהים הוא בעצם אנחנו וכשאומרים שצריך לבקש סליחה מאלוהים זה בגלל שאנחנו צריכים לבקש מעצמנו כי אם הוא בעצם נמצא בכל אחד/ת מאיתנו, אולי זאת בעצם הסיבה שהמילה 'אלוהים' היא ברבים.
נראה לי שלזה התכוונו במילה 'להתחרט' ובכל זאת, אני לא מרגיש שאני צריך את יום כיפור בשביל זה אבל מי שכן צריך, הוא כבר יצטרך לחכות לו עוד קצת פחות משנה.
תסלחו לעצמכם.
שימו מסיכות, החרא הזה הורג.
תגובות