כתיבה וחתימה טובה
ערב יום כיפור התשפ"ג.
בבוקר עליתי לבית העלמין חולון - בת ים מוקדם מאוד לקבר של סבתי ז"ל, שנפטרה לפני 44 שנים, הסבתא היחידה שזכיתי לראות ב - 9 שנותיי הראשונות. מסורת שאני ממשיך עוד כשאבי ואחיו ז"ל היינו עושים, למורת רוחה של אמי שתבדל לחיים ארוכים שאני עולה לקברה לבד. לפחות אני עושה לבד את העלייה לקבר ושם אני משתתח על קברה ובוכה בכי מר ומבקש את כל הבקשות ממנה כנכד המועדף עליה בחייה. אני מתגאה בזה שאני עולה בקלות לקברה ויודע לצאת מבית העלמין כמו שאני נכנס.
******************
בחודש האחרון עשיתי הרבה חשבון נפש ביני לבין עצמי.
העפתי הרבה נשמות טובות. עם מי שדיברתי ידעתי להגיד את אשר על ליבי בלי מורא ופחד מתוך הבנה שהדברים לא יישמעו טוב לצד השני אך תוך תובנה שלפחות הדברים חייבים להיאמר ולא להישמר בבטן. כולל לבנות הדודות והדודים שלי. מצד שני, אני יודע שזה לא טוב העיקר לשמור על קשר, אבל לא רוצה לשמור על קשר מזוייף - צבוע שזה לא עושה לי טוב בעליל. כולם מדברים על זה שלכל אחד ואחת יש את החבילה שלו / שלה ולא מעוניינים לשמוע על הצרות של אחרים.
סבבה. יהיה קשה לצד השני לרכוש את האמון שלי ולבקש את החברות שלי. לא משנה אם אתן ואתם חברים, חברות, בנות דודים. ברור לי מאוד שגם בנות הדודים שלי לא אומרים הם נותנים לי את התחושה של: "אם אתה נושך כריות אזי אנחנו לא מעוניינים לשמור על קשר איתך".
אני את חיי ממשיך איתכם או בלעדיכם.
******************
גמר חתימה טובה.
סליחה, מחילה, כפרה באם פגעתי במי שהוא ומי שהיא.
תגובות