פתחתי חלון

אני פשוט חייב לפרוק..........

אבל ממש חייב לפרוק דברים אשר על ליבי מאז יום כיפור.

אני גר בדירת גן עם מבואה. ישנו שביל מהשער למבואה של הבית שלי.

יש לי שכן שאקרא לו ע', הבחור בן 51. על פי מה שהוא סיפר, אני לא יודע עד כמה הדברים שסיפר הם נכונים, בעברו: הוא ישב בכלא, צרך סמים, יצא עם בחורות לא יהודיות, וכולי. כשהקורונה התחילה הוא התחיל להתחזק ולחזור בתשובה, לטענתו. הוא אדם טוב ביסודו אך עם מצבי רוח קיצוניים והוא יכול לקבל התקפת זעם ולצעוק בבית שלו ואף לשבור דברים: כשהוא מקבל את התקפי הזעם אני מסתגר בבית שלי כי אני לא יודע מה הוא עלול לעשות. מצד שני, הוא טיפוס שתלטן, קרי: הוא רוצה שתתנהל על פי מה שהוא אומר ולא לפי מה שאתה רגיל וחונכת בבית הורייך, "למה אתה הולך לישון בשעה 20:30 בערב בעוד שאני הולך לישון בשעה 22:30. שינה זה בעצם ביזבוז זמן". הוא יודע שאני גיי וכשכל פעם אני נכנס לשירותים לעשות את צרכיי היה אומר לי "מה אתה הולך לעשות ביד?" בכל שבת שהיה נכנס אליי לבית הייתי צריך לכבות את הטלוויזיה וכשהיה קולט שאני שוטף כלים היה יוצא מהבית שהרי זו פעולה מבחינתו וזה חילול שבת. גם היה עוקץ אותי בכל הזדמנות אפשרית. הוא גאוותן שהוא לא יודע לבקש סליחה ומחילה כשהוא יודע שהוא טועה. עוד מלפני שנה, כשעברתי לגור בדירה, השתדלתי בשבתות וחגים לא לפגוע בו וברגשותיו כאדם שחוזר בתשובה, מתחזק. גם ככה אני לא מדליק מוזיקה ואם אני מדליק אזי היא לא רועשת, בקולי קולות.

כשנפצעתי לפני 8 חודשים הוא זה שהיה שם ניילון על הסד שהיה לי על היד במשך שבועיים בכדי שאוכל להתרחץ והוא זה שעזר לי להסיר את הניילון, ועל כך אני הערכתי אותו בזמן שכל בני משפחתי ברחו / נעלמו / התאיידו.

במקביל, יש לנו שכנה שיכולה להיות אמא שלנו בגילה והיא גרה עם הבן שלה - שגדול ממני בשנה - וגם הוא חזר בתשובה. אדם שעדיין לא פיצחתי אותו: כנראה פגוע נפש. יש לו את הקטעים שהוא גורר כיסאות בקולי קולות, בהתחלה זה היה משגע אותי אבל למדתי לחיות עם זה. במשך השנה שאני גר בבית היא כל הזמן אומרת לי שהיא אוהבת אותי כמו הבן שלה.

שניהם הולכים להתפלל ביום שישי בערב בבית הכנסת ובימי שבת הולכים לשמוע שיעור אחר הצהריים ואחר כך מתפללים מנחה וערבית.

ביום כיפור עצמו בבוקר פצ'וצ'ו רצה לצאת לגינה. הוצאתי אותו וכמובן הוא היה קשור. פצ'וצ'ו כמה שהוא חתול ביתי ומחונךיש לו יצר של חיה, חתול, התגרד על הקרטון שנמצא בפתח ביתו של ע' בזמן שזה יחד התארגן לצאת לבית הכנסת יחד עם הבן של השכנה. וע' התחיל להתנפל עליי בצעקות שזה נמאס לו כבר ושהוא כבר העיר לי כמה פעמים. לקחתי את פצ'וצ'ו לידיים שלי ואמרתי לע' שזו לא דרך לדבר ועוד ביום כיפור ונכנסתי לבית שלי בטריקת דלת, בפעם הראשונה מאז שאני גר בדירה הזאת.

מרוב העצבים שלי שברתי את הצום. הדלקתי את המזגן וסגרתי את כל החלונות בבית. כשנרגעתי קצת הלכתי לישון.

בסביבות השעה 14:00 ע' מכניס את החלון של חדר השינה בשיא החוצפה שלו וניסה לדבר איתי ואז אני שטפתי אותו: שזה לא היה במקום ועוד בבוקר של יום כיפור ושהוא הלבין את פניי, רק היה חסר שכולם יצאו ויקשיבו ויתערבו בוויכוח. הוא חזר כמו מנטרה "אבל דיברתי איתך כמה פעמים על זה" ולא עזר שהסברתי לו שזה חתול וכמה שהוא מחונך יש לו יצר חתולי. טענתי כלפיו שאני לא באתי אליו בטענות כשהוא היה מעשן מתחת לחלון החדר שלי ומשחרר נפיחות בדיוק כשהלכתי לישון, פה הוא קפץ ואמר שזה היה כשהוא ישב במבואה של הבית שלי ואמרתי לו שזה שקר. שהוא והבן של השכנה החליטו להקניט, להטריד אותי רק בגלל שאני נושך כריות ושזה מפריע להם ובנוסף כל פעם הוא מעיר לי על ההשקייה שלי של הגינה שזה לא מוצא חן בעיניו ושאני כבר לא אשקה יותר. ובגלל העצבים שהוא הביא לי בבוקר הפסקתי את הצום. פה הוא אמר לי "בטח תאשים אותי גם בשבירת הצום כשכיבית את האור בכניסה בבית שלך? אתה שקרן ואתה לא יודע לקבל ביקורת". פה קפץ לי הפיוז ואמרתי לו שהוא השקרן לא אני ושהוא יודע שהוא שיקר כמה פעמים. "אם החתול שלך יגיע לחלק של הבית שלי אני אבעט בו" ככה הוא אמר לי. מה זה החלק שלו? הגינה לא מחולקת עם גדר לצד שלו ולחלק שלי, הגינה היא משותפת ויש שביל אחד מהשער שמוביל הן לדלת ביתו והן לדלת ביתי. זה עוד יותר הקפיץ לי את הפיוז.

מאז אנחנו לא מדברים בכלל.

מאז כל פעם שאני מוציא קצת פצ'וצ'ו אני איתו ומונע ממנו להגיע לצד שלו ומכניס אותו מיידית לבית.

רק לחשוב על זה שע' גנב ממני אטבי כביסה שהוא יכל לקנות ב - 5/10 ש"ח, שהוא שיקר לי במצח נחושה כמה פעמים בעודו חובש כיפה. אני יכול להבין שהוא מתוסכל מהעובדה שאין לו בת זוג, הוא לא נשוי, הוא גם לא מגיע לפורקן מיני וזה מטריף את הדעת של גבר סטרייט מצוי. כל דבר משגע, מטריף אותו. היו לו פעמיים - שלושה שהוא חילל שבת מרוב שהיה עצבני בטוענה שהקב"ה מנסה אותו וכמה זה מנסה אותו?

אתמול בערב אירחתי לבן השכנה ולע' חברה בסוכה למרות שלא הרגשתי בנוח בכלל. בן השכנה ניצל את ההזדמנות בסוף להגיד לי "מוטב שתתחנף לע' למרות הגאווה שלו. תחזרו לדבר." אני דפקתי בו מבט של "סליחה על מה אתה מדבר? שאני אבקש סליחה? שהרי אני בערב ראש השנה לחצתי את ידו של ע' ואיחלתי לו שנה טובה וביקשתי סליחה, מחילה וכפרה כי המקום אינו סולח לאדם עד אשר הוא מבקש סליחה מחברו. האם הוא ביקש סליחה, מחילה, כפרה ממני?" זה פשוט הרתיח אותי עוד יותר.

פתחתי חלון ואתם מנצלים את זה להקניט אותי, להטריד אותי? פתחתי קוח ואתם מנצלים את זה להציץ לי לתוך הבית ולראות מה אני עושה ואיך אני מתנהל? אם הייתה גרה אישה בבית שאני גר גם אז הייתם מציצים, מטרידים אותה?

לגבי ע' אני כבר לא מצפה לבקשת סליחה כי אני יודע שהוא לא יבקש בגלל שהוא גאוותן.

לגבי הבן של השכנה אני אומר לעצמי כל הבוקר: "ישראל, תשחרר!!! גם ככה הוא לא ברור. גם ככה הוא לא אחראי למה שהוא אומר".

אם לא הייתי מאריך את השכירות ואם לא הייתי עובר את תאונת עבודה הייתי עוזב במיידי את הבית, למרות שאני מאוד אוהב אותו.