יום שכזה........
הבוקר משום מה קמתי כהרגלי מכך שצ'וצ'ו יילל לי בשעה 05:30 בבוקר כהרגלו כי רצה לאכול מקופסת השימורים שלו.
בלי שום קשר קמתי עם תחושת החמצה כל שהיא לא ברורה: שפתאום אני לבד, בודד. שאין מסביבי אף אחד ואף אחת לידי. כמובן, שבבוקר היה לי טיפול בריפוי ועיסוק אז הייתי כל כולי מרוכז בזה. אבל.......... כשחזרתי הביתה מהטיפול זה התחיל לעלות ולצוף. לא יודע להסביר למה, איך, כמה. פשוט ככה.
מצד שני, אין לי סבלנות לאף אחד ולאף אחת.......... כנראה מהאובר כניסות של השכן שלי לבית שלי, לא ברור למה: הרי גם לו יש טלוויזיה שדלוקה על ערוץ ההדברות או נשיונאל גאוגרפיק, גם לו יש מזגן, גם לו יש אוכל וגם חטיפים. הוא לא מבין שזה מהווה מטרד, שזה מציק במיוחד לי שאני קורבן לאונס ושעצם זה שהוא נכנס כל פעם אליי לבית זה מקפיץ אותי ומחזיר אותי לזמנים שלא רוצה להיזכר בהם. הוא פשוט נותן לי הרגשה שאני כמו זונה ממין זכר שהוא יכול להיכנס ולצאת כל הזמן. מצד שני, לא בא לי לריב איתו כי כשאנ צריך עזרה כל שהיא בגלל היד אני יכול לבקש ממנו.
נראה לי שזה סתם עוד יום שכזה.
*****************
יום כזה יום כזה
לא עובר
יום כזה
הוא מגיח משום מקום
נוחת לידך פתאום
ואין מה לעשות נגדו הוא פה
הוא יום כזה
ערמומי והוא משומן
מגיע ת'לא מוכן
לא ממהר להתפזר
הוא יום כזה
לא יודע איך נפלתי
לתהום כל כך מושלם
מחפש לצאת החוצה
אבל אין לי סולם
הוא ישר מחפש לעוט
שלא תהיה טעות
עושה לך רע על הנשמה
הוא יום כזה
משתלח בכל מחיר
אף פעם הוא לא משאיר
פצועים בשדה לא אין לו לב
הוא יום כזה
זהו יום שאין בו שמש
זהו יום שמעונן
זהו יום שבו אמרת לי
את הולכת מכאן
לעשרים וארבע שעות
נותר לך לחכות
אולי ייגמר ויתפזר
יום כזה
אולי יגמר ונשתחרר
מיום כזה
(דני סנדרסון)
***************************
כשישנם אנשים שלא טורחים להגיד "שלום" שלא לדבר על "בוקר טוב"
אז............
גם הם לא ראויים שאגיד להם "שלום או אברך אותם "בוקר טוב".
מצידי ש..........
יילכו להתגרד על קקטוס מצרי בכיכר רמה שברמת גן.
תגובות