טיפות קטנות של מלנוכליה



שבת בבוקר...........

כבר חום בלתי נסבל........... (פאקינג 32 מעלות)

אמלק............

נכנסתי הביתה והפעלתי את המזגן כבר מעכשו: למה לי להתענות?
(עוד מי שהוא רוצה להגיד משהו על זה שאני יושב במזגן ומתענה?)

לא מתכוון לצאת עד אשר אצטרך לצאת לארוחת צהריים עם אמא שלי.

מי שלא צריך לצאת שלא ייצא. 

********************
עייפתי.......

עייפתי עד מאוד........

מרגיש חנוק........

אין לי כוח נפשי שלא לדבר על כוח גופני. גם ככה היד כואבת לי בטירוף.......

אין לי כוח להילחם נגד העולם המסואב הזה.......

רק יצאתי ממחלת הסרטן הערמונית ואז קרתה לי התאונה של ריסוק יד שפאקינג 4 חודשים אני יושב בבית, הניתוח השני עדיין עומד על הפרק ולא רואה את קצה האור במנהרה.
מרגיש כמו שבר כלי אחד גדול. 

(עכשו יתחילו כולם לצקצק בלשונם וחלקם יגידו לי להפסיק לדבר שטויות. ככה אני מרגיש).

למה שזה יעניין אותכם בכלל? כל אחד ואחת תוקע.ת את הראש באדמה כמו בת יענה. גם אם לא, אני בטוח שאתם נהנים.ות מהמצב שלי.

בכלל............

אחרי מה שכתבתי עוד אני שוקל האם לפרסם את אשר כתבתי............... 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תראו אותי

סרטן זה סרטן

ימים טרופים