ישנם רגעים.......
שוב.............
מחפש על מה לכתוב שלא ישתמע כאילו אני מתבכיין.
שוב, ההרגשה שאני רוצה לכתוב ואני לא מצליח להביע את עצמי וזה מתסכל מאוד. הרי כבר כתבתי על היד המרוסקת, כתבתי ותיארתי את רגשותיי בשלושה חודשים האחרונים..........
מיציתי את זה כבר............ הבהרתי את עצמי טוב מאוד..........
רק את המצב הקיים לא ניתן לשנות. קרה מה שקרה. מחפש את הדרך איך להפוך את הלימון ללימונדה.
(כמה זמן שלא שתיתי לימונדה......... איך בא לי)
********************
ישנם רגעים שאני מתגעגע לאבי ז"ל.
דווקא בימים הללו, לו היה בחיים: היה משתדל להגיע אליי, היה מקרקר סביבי, היה יושב איתי ומדבר איתי ומעודד אותי.
לו היה בחיים.........
רק לחשוב שבחודש אוגוסט השנה נציין עשר שנים לפטירתו.
*******************
אומנם אני קורא תהילים כל יום בשלושה חודשים האחרונים, אבל............
אני מבקש רפואה שלמה ומהירה מבורא עולם אך הוא לא מקשיב לי ולתחנוניי.
אל תצפו ממני שאגיע לבית הכנסת על מנת להתפלל כי אם הוא לא רוצה לשמוע את תפילתי ואת תחנוניי אז למה לי?
למה לי להתפתל מכאבים בבית הכנסת בזמן התפילה ואז כוונת התפילה שלי נפגמת?
*******************
אני לא רודף אחרי אף אחד ואחת.
מי שרוצה לבוא לבקרני מוזמן. מי שלא רוצה גם מוזמן.
לבי טהור ונקי. לא כועס על אף אחד וגם לא כועס על אחת.
תגובות