פאקינג 12 שנה
אני יושב מול המחשב ומרגיש שאני בסערת רגשות עם ברקים ורעמים.
יודע שעליי להשאיר את העבר בעבר אך לא יכול לעשות זאת............
מה שקרה ביומיים האחרונים מחזיר אותי שוב אל אותם ימים אפלים ושחורים כשהייתי בן 9 אחרי אותו אונס מקולל ואכזר. התחילו לי הסימפטומים של: רעד בכל הגוף, קושי לשבת בשקט, סטראסים, סערת רגשות עם האשמות עצמיים עד להלקאה עצמית, התקפת סינוסים וברונכיטיס, פחד מאנשים מלווה בחוסר אימון שכל גבר ואישה הם אנסים פוטנציאליים.
כל מה שאני רוצה זה פשוט להסתגר בית.......בחושך.......לבכות.......לצרוח.......
למה לי לעבור את זה שוב ושוב ושוב?? למה לי זה קורה??
אני נלחם מלחמה יום יומית על מקומי כגיי בחברה.
אני נלחם מלחמה יום יומית להיות אדם בריא ושלם.
מי שלא עבר, חווה הטרדה מינית, אונס ברוטאלי לא יודע מה זה אונס בכלל.
כשאני מספר על היותי קורבן אונס וחרם שכבתי, על היותי מחלים ממחלת הסרטן אנשים לא מאמינים לי חושבים שאני משקר על מנת לקבל נקודות זכות.
אז................
ממש לא!!!!!!! סיפרתי לכם על האונס בבכי ורעד ועוד רצתי לפינה להתחבא ולהסתתר מזכר האונס הזה. הבאתי לכם את קלסר הטיפולים במחלת הסרטן אפילו לא נגעתם בו ולו פעם אחת. כן, ראיתי אותכם שלא נגעתם. ברחתם מהנושא הזה כי זה קשה לכם מהידיעה כאילו אני חולה במחלה מדבקת עד כדי כך שאתם חוששים לגעת בשמרדף.
מי ישתמש באונס כתירוץ?
מי ישתמש במחלת הסרטן כתירוץ?
הייתי רוצה לאחל לכם שהילדים שלכם, השנים שלכם יחוו אונס אכזרי ואז תצטרכו להתמודד עם זה באופן פרסונלי. רק אז...... תבינו את מה שאני חווה. כי אף אחד ואף אחת לא רוצה להתמודד עם קורבן אונס באשר הוא, גבר או אישה. כולם בורחים מזה כמו מאש.
*****************
אתם חייבים להבין:
אני הייתי שם!!!!!!!
אני קורבן אונס שהופקר בשטח כואב, דומם, פצוע.
לא הייתם שם בשבילי בכדי להחלים, להתרפא.
הותרתם אותי להתבוסס באותם שירותים על הריצפה עם בגדים מושפלים שספגו את השתן של ילדים.
לקח לי 12 שנה!!!!
פאקינג 12 שנה!!!!!
בכדי להבין, להפנים, לספר על זה ואז בכדי לקבל עזרה נפשית.
פאקינג 12 שנה!!!! הילדות שלי הלכה. הנערות והבגרות שלי הלכו. פאקינג 12 שנה!!!!! לקח לי להבין שעליי לשים את העבר בעבר, לא לפני לקבל חיבוק דוב מההורים שלי אחרי ששבוע בכינו ולהבין שעליי לקבל עזרה פסיכולוגית מתאימה בכדי לצאת מאותה מערבולת רגשות, סערת רגשות, ההתמודדות היומיומית הסזיפית.
אחרי שעברתי את התהליך והבראתי שני אנשים באו במחי כף הרסו את הכל. בקללות, באיומים, לכפות עליי סולחה שהיא לא במקום מבלי לכבד את הצד השני רק בשביל האינטרסים האישיים שלהם, אם בכלל.
(בורח מהמחשב לדקות ארוכות מבלי אפשרות לחזור אליו כי................. הכל צף לי, עולה לי: הריחות, הזוועות, הבכי הנוראי, הרצון לחנוק את המורה לתנ"ך שגילתה את הזוועות ולא עשתה עם זה שנים על גבי שנים ואפילו לא חשבה על לבקש "סליחה" גם כשעבר עשור וחצי).
****************
לא מצפה לסליחה.
מצפה לקבל הבנה,
כבוד בסיסי של אדם לאדם,
גם לי מותר לחשוב אחרת,
גם לי מותר להרגיש אחרת,
לא כל יום חייב להתנהל על פי אלימות מילולית ופיזית.
אתם חייבים להבין שאני לא חפץ אנושי של אף אחד ואחת.
אני לא מתכוון להתנצל על כך שעברתי אונס קבוצתי.
אני לא מתכוון להתנצל שאני מחלים מסרטן ערמונית ושעכשו אני במעקב יומיומי.
אם אתם לא יכולים להכיל אותי כמו שאני
אז................
הבעיה לא אצלי היא אצלכם!!!!!
נקודה.
סוף פסוק.
רות עבור.
תגובות