על ורטיגו ושבץ (אירוע) מוחי

וֶרְטִיגוֹ (Vertigo) היא תחושה מוטעית של סחרחורת סיבובית, שבה מרגיש האדם כאילו הוא עצמו או הסביבה נמצאים בתנועה מתמדת. התחושה עלולה להיות מלווה בבחילה, הקאה, הזעה או קושי בהליכה. הגורם להפרעה עשוי להיות פגיעה באוזן התיכונה, בעצב שיווי המשקל (העצב הוסטיבולרי) או במסלולים העצביים במוח, ובגרעינים הוסטיבולריים של המוח.

מאחר שמערכת שיווי המשקל מושפעת לא רק מאיבר שיווי המשקל שבאוזן הפנימית, אלא גם מחוש הראייה ומתחושות שהגוף חש באמצעות הגפיים והשפעת כוח המשיכה, הרי שכל פגיעה באיברים אלה תשפיע על שיווי המשקל.

ורטיגו פיזיולוגי שכיח לאחר תנועת ראש חדה או בלתי שגרתית או עקב אי התאמה בין הראייה לתחושה המרחבית ולתחושת שיווי המשקל, לדוגמה מחלת ים או פחד גבהים. סחרחורת אמיתית כמעט אינה מופיעה לפני התעלפות. ורטיגו פריפרי (Peripheral vertigo) נגרם מפגיעה בעצב שיווי המשקל או איבר שיווי המשקל שבאוזן הפנימית ואילו ורטיגו מרכזי (Central vertigo) קשור לפגיעה במוח עצמו ובמרכזי שיווי המשקל שבמוח.

• ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי או (BPPV (Benign paroxysmal positional vertigo זהו הוורטיגו הפריפרי הנפוץ ביותר, והוא נובע לפי תאוריה אחת, כתוצאה מנדידה של אבני קריסטל קטנות אל תוך אחת התעלות הסמיסירקולריות באוזן הפנימית. ורטיגו זה גורם לתסמינים כגון ניסטגמוס (ריצוד מהיר ולא רצוני של גלגלי העיניים), כאבי ראש ובחילות.

• מחלת מנייר- מחלה זו מאופיינת בוורטיגו חולף, שיכול להימשך אף ימים, ומלווה גם בטנטון ובאובדן שמיעה. ככל הנראה הסיבה לכך היא עלייה בנפח של נוזלי האנדולימפה באוזן הפנימית, והטיפול הוא על ידי מתן משתנים ותרופות הדומות לתרופות הניתנות ב- BPPV. במקרים קיצוניים ניתן לפנות לניתוח.

• Acute Peripheral Vestibulopathy- זוהי התקפה ספונטנית של ורטיגו מסיבה לא ידועה, אשר חולפת מעצמה, ונובעת מפגיעה באיבר הוסטיבולרי הפריפרי באחת האוזניים. החולה לרוב שוכב על הצד עם האוזן הפגועה כלפי מעלה, ומסרב להזיז את ראשו. השמיעה היא תקינה, וקיים ניסטגמוס עם שלב מהיר בכיוון הנגדי לאוזן הפגועה. ההתקף יכול להסתיים מעצמו תוך שבועיים, והטיפול כולל מתן פרדניזון (סטרואידים) ותרופות לדיכוי של המערכת הווסטיבולרית. יש לשלול מצבים כגון שבץ הנגרם בגלל בעיה בזרימת הדם האחורית למוח או ורטיגו הנגרם מבעיה מרכזית.

• ורטיגו מרכזי- יכול להופיע עם או בלי ניסטגמוס. אם קיים ניסטגמוס, הוא יכול להיות לכל מיני כיוונים (בשונה מוורטיגו פריפרי שהוא בדרך כלל לכיוון מסוים ולעולם איננו אנכי). סיבות אשר יכולות להביא לוורטיגו מרכזי כוללות נגעים בגזע המוח או בצרבלום, ותסמינים נלווים נוספים יכולים להיות חוסר מוטורי וסנסורי של גפיים ופנים, רפלקסים ערים, סימן בבינסקי חיובי, דיסארתריה, דיספאגיה, ראיה כפולה או אטקסיה. סימנים אלו, בשילוב עם ורטיגו, יכוונו לכך שהבעיה היא מרכזית (כלומר, במוח עצמו).

• הטיפול הרפואי עשוי להתחיל בהמלצה על מנוחה במיטה. תרופות ממשפחת נוגדי האלרגיה (אנטיהיסטמינים) ונוגדי בחילות יכולות להקל. מקובל להפנות לטיפול פיזיותרפי וסטיבולרי - במסגרתו מבוצעת מניפולציה תנועתית שיכולה להפחית משמעותית את הסחרחורת במקרה של BPPV. במקרה של פגיעה באיבר הפריפרי תרגול של מערכת שיווי המשקל עשוי לעזור. המוח עובר הסתגלות למצב החדש של מערכת שיווי המשקל ובהדרגה הסחרחורת נרגעת.

• ****************************

• שבץ (באנגלית: Stroke או Cerebro Vascular Accident ובקיצור CVA) הוא אירוע חירום רפואי, שעלול להביא לפגיעה עצבית קבועה, לסיבוכים ולמוות. הוא הגורם העיקרי לנכות אצל מבוגרים בעולם המערבי והסיבה השנייה למוות ברחבי העולם. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, מתרחשים כ-15,000 מקרים חדשים של שבץ מוחי מדי שנה. שבץ מתרחש כאשר ישנה הפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח. ההפרעה הזאת גורמת נזק נוירולוגי אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובהן הפרעה בדיבור, חולשה או שיתוק של הגפיים וקשיים בהליכה. לעיתים עלול אירוע מוחי לגרום למוות. התרחשות של שבץ היא תהליך מהיר שבסופו, בגלל הפגיעה בזרימת הדם למוח, תאי מוח ניזוקים והתפקוד שעליו אחראי האזור הפגוע במוח ניזוק גם הוא. לדוגמה, אם נפגע האזור במוח ששולט על יכולת הדיבור, ייפגעו התפקוד השפתי ומרכז הדיבור של החולה.
  רק כ-40% מהמקרים (כ-5,200 חולים) מגיעים בחלון הזמן המתאים לטיפולים מתקדמים מונעי נכות, כ-7,800 חולים אינם מגיעים לבית החולים בחלון הזמן הנדרש, כ-2,000 מהחולים אינם מגיעים כלל לבית החולים וחלקם לוקים בשבץ מוחי קשה שאפשר היה למנוע. מאחר ששבץ מוחי הוא אחד משלושת הגורמים העיקריים לתמותה בעולם המערבי, והגורם העיקרי לנכות כתוצאה ממחלה, הקים משרד הבריאות ב-2014 רשם שבץ לאומי. הרשם נועד לשמש מאגר נתונים מקיף ואיכותי על שבץ מוח בישראל שיאפשר לאפיין את הצרכים הכרוכים בטיפול ומניעה. במטרה למנוע היווצרות קריש דם, המהווה סיכון עיקרי לשבץ מוחי, אנשים המצויים בסיכון מטופלים בדרך כלל בנוגדי קרישה.

• גורמים לשבץ מוחי: פרפור פרוזדורים גורם להיווצרות קרישי דם העשויים להגיע אל המוח ולגרום לשבץ מוחי. החולים בפרפור פרוזדורים מצויים בסיכון מוגבר פי חמישה לשבץ מוחי, ולכן במטרה למנוע היווצרות קרישי דם אנשים המצויים בסיכון מטופלים בדרך כלל בנוגדי קרישה. כ-20% ממקרי השבץ המוחי האיסכמי נגרמים על רקע פרפור פרוזדורים,
  שבץ מוחי יכול להיגרם כתוצאה מחוסר אספקת דם ("שבץ איסכמי") או כתוצאה מדימום ("שבץ הֶמורַגי"). שבץ איסכמי יכול לנבוע מירידה חמורה בלחץ הדם, מחסימה בזרימת הדם כתוצאה מקריש דם או מתסחיף. שבץ המורגי יכול לנבוע מעליה קיצונית בלחץ הדם, מחבלה או חולשה של דופן כלי דם ומהפרעה בקרישת דם. בשני המקרים אספקת הדם נפגעת ואזורים שמסביב למיקום הפגיעה במוח נפגעים גם הם, הנזק מתרחב ותאים רבים הרגישים לאי אספקת החמצן גורמים לנזק בלתי הפיך גורמי הסיכון לשבץ כוללים גיל מבוגר, יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית (CAD), מחלת העורקים הפריפריאליים (PAD), אירוע קודם של שבץ או אירוע איסכמי זמני (transient ischemic attack), סוכרת, כולסטרול גבוה, עישון סיגריות ועוד.

• קרישי דם (בעיקר בעלייה השמאלית) הנשלחים למחזור הדם וממנו למוח הם גורם עיקרי לשבץ מוחי. למניעת היווצרות קרישי דם באנשים שאובחנו כבעלי סיכון להיווצרות קריש דם ניתנות תרופות נוגדות קרישה משתי קבוצות עיקריות: "נוגדי קרישה חדשים" ובהם קסרלטו (ריברוקסבאן), אליקויס (אפיקסבן), ופראדקסה (דביגטראן) ו"נוגדי קרישה ותיקים", בהם הפרין, קלקסן, וקומדין (וארפרין). בכנס האיגוד הקרדיולוגי האירופי שהתקיים בברצלונה בספטמבר 2017 הוצג מחקר COMPASS - מחקר קרדיו-וסקולרי רחב היקף, שבו נבדקו למעלה מ-27,000 מטופלים, ותוצאותיו הראו יעילות מובהקת של התרופה קסרלטו בהפחתת הסיכון לשבץ מוחי ב-40%. תוצאות מחקר COMPASS פורסמו באותו יום בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine.

• *************************

• לכו להיבדק.

• תקשיבו לגוף שלכם. הוא מאותת לכם כשישנה בעיה. אל תזניחו. אל תזלזלו.

• תקראו. תלמדו. תחכימו. ידע זה כוח.

• *************************

• תודה רבה לויקיפדיה על האינפורמציה הנ"ל.