השיחה

אחרי כמעט חודש ימים הועיל בטוב - כן, הועיל בטובו המנהל לשעבר שלי בקניון - להתקשר אליי.

מה הוא רצה? רצה לדבר איתי על מה שהיה שהוא יגיד את הצד שלו ואני יגיד את הצד שלו.

בהתחלה זה היה מוזר, תמוהה, בעיניי. מה אתה נזכר בי כמעט חודש אחרי?

לטענתו: נתתי לו ראש שקט כשהייתי במשמרת. שהוא שם לב לזה שבאתי לעבוד ולא לעבודה. שהוא מתאבד על העובדים שלו בכדי לשמור עליהם.

וכשהוא הקשיב לצד שלי פשוט לא נתתי לו את האפשרות לדבר בכלל. נתתי לו את טיעונים חזקים: הסברתי לו שהמצב התמשך במשך 11 חודש עוד כשנכנסתי לעבוד בקניון. לכן, אין לי טענה אחת כלפיו אלא כלפיי המערכת שלא השכילה להקשיב ולהבין את הבעיה ולפתור אותה עוד כשהיא הייתה בוערת, שהרי מכים על הסכין כשהיא עוד חמה. הבהרתי לו חד משמעית שהצעד שלהם שהמערכת גבתה ממני את הכסף הלא מוצדק עבור הקורס (4200 ש"ח) זו גניבה לאור יום, מילא 700 / 800 ש"ח אבל 4200 ש"ח? שהמערכת הותירה אותי ללא אפשרות לשלם עבור השכירות, לקנות אוכל בשבילי בעוד שהמנהלים של החברה - קרי: המנכ"ל והמנהל התפעולי - מקבלים משכורת 13 ואוכלים סטייק אנטריקוט. אם כב למערכת ההוצאות להסעות במוניות סבבה, לגטימי ביותר אז אני אעבוד ראשון עד שישי משמרת בוקר ולא אעבוד בשישי בערב ובשבת, למרות שאלה משמרות של הדובדבן בקצפת בגלל שיש תוספת של שבת וחג. גם הבהרתי לו שכבר נאמר לי על ידי מנהל תפעול של הקניון ללכת ברגל לעבודה ושעשיתי פעם אחת את זה באיזה ערב בתחילת החורף וביום המחרת הושבתי למשך 10 ימים בגלל התקפת סינוסים וברונכיטיס. ביקשתי ממנו שישים את עצמו במקומי ושינסה להבין את הצד שלי האם הוא לא היה מתעצבן כשכל שבת שנייה / שלישית ישנה בעיה עם המוניות. כשאין לי שום טענה / בעיה כלפיי הסיירים ברכב של החברה כי הייתה בינינו תקשורת טובה והבנה מעולה ועד רבה ועד רבה תמיד הקלתי עליהם והצעתי להם לבוא לאסוף אותי כמה שיותר מוקדם בכדי להקל עליהם. לטענתו אין למערכת / חברה שליטה על המוניות בעוד שעל הסיירים של החברה ברכב יש שליטה. הסברתי לו שזו לא הבעיה שלי אלא הבעיה של החברה: שיגייסו עוד סיירי רכב על מנת להקל על ההסעות. שזה כבר לא אישיו שאני אקבל משכורת מרגע שהייתי אמור להתחיל את המשמרת ואני עדיין ממתין להסעה האישיו כאן זה זמן ההמתנה, ההשפלה שחוזרת וחזרה על עצמה כל פעם במשך 11 חודש.

הוא ביקש לדעת האם אני יושב בבית או שאני עובד? הבהרתי לו שמי שרוצה לעבוד מוצא עבודה. וכן, אני עובד.

בהמשך לשאלה הוא ביקש ממני לשקול לחזור לעבוד בקניון כמאבטח - סייר במסלול להיות אח"מש. הבהרתי לו שנניח ואחליט לחזור מי מבטיח לי שנושא ההסעות בשבתות וחגים יוסדר? מי מבטיח לי שההתנהגות של מנהל תפעול של הקניון לא תימשך בנושא ההטרדות, הקללות ההשפלות? לגבי נושא ההסעות הוא טען שאם זה יחזור על עצמו שוב אזי תהיה לי כל הלגטימציה לעזוב.

נו, שויין..........

שאני אעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלי שבו אני מקבל יותר משכר של 29.12 ש"ח לשעה בכדי לתת להם שקט תעשייתי? שהרי בעוד שבוע אני אתחיל במקום עבודה אחר שבו אהיה סגן וממלא מקום מנהל קבלה עם שכר יותר ויותר גבוה ממה שהם מסוגלים להציע. הדבר היחידי שטוב בו - בקניון - שמבחינת זמן נסיעה לעבודה וחזרה זה 7 תחנות אוטובוס לכל כיוון.

לקראת סוף השיחה הוא אמר לי שהוא עכשו הבין את הבעיה טוב מאוד ואת התחושה שלי. יופי שהוא מבין מה עם מנכ"ל החברה? מה עם המנהל תפעול של החברה? מה עם המנהל תפעול של הקניון? האם הם מבינים את הבעיה? הרי הם משתינים עלינו בקשת. הרי הם לא מעוניינים להבין את הבעיה ולפתור אותה.

הבהרתי לו שאני מתכוון לחשוב על השיחה בינינו ואם אני מעוניין לחזור לעבודה בקניון מתוך הבנה ביני לבין עצמי שאני לא אחזור. מתוך הבנה שיש להם בעיה מהותית בלגייס עובדים (למרות שהוא אמר לי שהוא מסודר מבחינת כח אדם והצליח לגייס עובדים חדשים כשמצד שני הודה שאין לו שקט תעשייתי), כי מי יירצה לעבוד בשכר של 29.12 ש"ח וכל שבת שנייה / שלישית ישנה בעיה של הסעות מוניות? ולמה לי לפספס תפקיד של סגן וממלא מקום מנהל קבלה שזה מה שרציתי כל כך הרבה זמן ושהרי אני מתאים יותר לעבוד בענף המלונאות מאשר באבטחה. מצד שני, ברור לי מאוד ששום דבר לא מובטח בעולם המלונאות, כרגע, כהמשך למצב הבריאותי בגלל וירוס הקורונה.