טרנספוביה

הפוסט מנוסח בלשון אתה כי אני כותב מנקודת מבטי, מן הסתם כל מגדר תופס פה 💃🏻

בתקופה האחרונה אני נחשף ליותר ויותר טרנספוביה, קצת עצוב שזה קורה בחודש הגאווה, ועוד יותר עצוב שזה קורה ב2020.

אז זה גורם לי לכתוב פוסט, בטח זה לא יעניין, אבל לי זה מרגיש חשוב מספיק.

לא קל לגדול בגוף שאתה מרגיש מנותק ממנו, להרגיש שהנשמה שלך פשוט מרחפת בלי בית. להיות מבולבל ולא להבין למה כל הדברים הלא נכונים קורים לך.

בסוף אתה מבין, ואז אתה מחליט אם לעשות עם זה משהו או לא, הבחירה שלך, וכל בחירה שתבחר תהיה לגיטימית, אין נכון ולא נכון כשזה קשור להרגיש בנוח בגוף של עצמך.
אם אתה במקום טוב עם סביבה תומכת, מברוק. זכית. זה לא אומר שהתהליך יותר פשוט, הוא פשוט יכול להיות יותר מהיר ככה.
אם אתה במקום רע, אתה תגיע למקום טוב. גם אם זה אומר לעזוב את כל מה שאתה מכיר ולהתחיל את החיים מחדש.

בכל מקרה אתה נולד מחדש, נולד בתור האני האמיתי שלך, ואין הרגשה יותר טובה מזאת.

ברגע שהשלמת עם מי שאתה והחלטת לעשות משהו עם זה, שום דבר לא יעצור אותך, גם לא אפסים בפייסבוק (אתם יודעים מי אתם 😗), הדברים האלה מזמן לא פוגעים בי כבר. זה פשוט עצוב, כי אני יודע שיהיו אנשים שזה כן ייגע להם בנקודות רגישות ויפגע בהם. אל תהיו קקות, תהיו אנושיים לפני הכל.
אז תגידו מה שתגידו, תסכימו איתי או תריבו איתי, לא אכפת לי. אני יודע מה האמת ומי אני באמת ואף אחד לא יוכיח שאני טועה, כי הנפש אף פעם לא טועה.

לא מתבייש במי שאני, כבר לא מתבאס ממה שעברתי, גם כשהיו דברים רעים, זה הפך אותי למי שאני, במקום לשבור אותי אתם הופכים אותי לחזק יותר מתוקות 😗 אז תודה לכם, על כל המילים הרעות, והניסיונות להשפיל ולהקטין אותי, עזרתם לי לגדול ולפרוח.

אני אמשיך לחיות את החיים שלי בצורה הכי אמיתית והכי נכונה, ואמשיך ללבוש את הצלקות שלי בגאווה.

פזרו אהבת חינם.

*****************

אחרי 5 חודשים במלון "דן תל אביב" - שמתוכם 4 חודשים בחופשה ללא תשלום - סיימתי את עבודתי לאלתר ופורמלית במלון "דן תל אביב" מתחילת מאי שנה זו. 

היום נזכרו והחליטו במלון לזמן אותי לשימוע לפני פיטורים. הודעתי להם שאני מוותר על ההליך משום שזה מהווה בזבוז זמן מבחינתי והידיעה שהם הולכים לפטר אותי הייתה ידועה מראש עוד ביום שהם הודיעו לי על הוצאתי לחופשה ללא תשלום. הם גם חשבו שאני פרייאר שלהם ושאחזור אליהם על ארבע. היה לי מזל עם עבודה שמצאתי. נכון, אני לא צריך אותם בכלל הם כבר צריכים אותי לא אני אותם. כאב לסגנית מנהלת קבלה שחסמתי את כל הצוות בוואטצאפ, היא חשבה לתומה שחסמתי אותה בעוד שהיא לא חסומה.

הם לא מבינים שאני לא טיפש. הם אלה שעושים איפה ואיפה בין עובדים: מי שקרוב לצלחת נשאר ומי שלא נשלח הביתה. לא אחזור על הטיעונים שלי כאן שוב ושוב טיעונים מאוד כואבים כנגדם והם מודעים לכך, משום ששימשתי להם מראה שכנגד על חוסר שיוויון בין העובדים. 

די כאב לי היחס המזלזל מכל הענף הזה.

די כאב לי הצעד הזה שעשיתי אחרי שהשקעתי במשך 28 שנה מחיי בענף המלונאות ושעזבתי אותו. יכולתי להיות מנהל קבלה או מנהל הזמנות בקלות, אבל לא....... מה פתאום שתהיה מנהל אתה טוב בלהיות אחראי משמרת או סתם פקיד קבלה או סתם ראש צוות ללא סמכויות. 

ענף המלונאות לא יחזור לעצמו יותר. גם כך דרג הניהולי של היום בענף הזה אינו דרג ניהולי של פעם שצמח מתוך ובתוך הענף.